בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פינות חמד טעימות שכדאי להכיר בבריסל

שרון היינריך לא התרשמה מהשוקולד הבלגי שירד מגדולתו, אבל מצאה פינות חמד קולינריות ששוות ביקור אם אתם מזדמנים אל בריסל

7תגובות

מאז שעברתי לגור בפריז לפני כמעט חמש שנים הספקתי להצפין פעמים רבות לאמסטרדם ולנסוע פעמים רבות ביורוסטאר ללונדון. לאחרונה התחלתי גם להכיר את בלגיה. הדרך אל בירתה של בלגיה, בריסל, מתחנת הרכבת GARE DU NORD הפריזאית, נמשכת כשעה וחצי. נסיעה מהירה לכיוון צפון ובלי להרגיש אנחנו בתוך בלגיה. בדרך כלל, אני נוהגת לעצור בתחנת הרכבת של בריסל בדרכי לאמסטרדם, ומאז הפעם הראשונה שבה ביקרתי בה כשהייתי ילדה טרם חזרתי אליה לביקור של ממש. אז במסגרת המחקר שלי את המדינות המקיפות את צרפת, החלטתי שגם לשם עלי להגיע. לאחרונה ביקרתי גם בעיר הבלגית גנט המדהימה, והתוצאה היתה כתבה ארוכה ומפורטת עם מגוון המלצות. גם אחרי הביקור בבריסל, גנט נותרה מבחינתי הדובדבן של בלגיה, אם תרצו, הקצפת שעל הוופל הבלגי.

בריסל חביבה, לא יותר מזה, היא נחמדה בדיוק לביקור של יום אחד. עיר אירופית קלאסית, עם ארמון וכיכר מרכזית, כנסייה ובית עירייה, עיר עתיקה עם רחובות קטנים לצד שדרות גדולות ומתחמי קניות. לא נשבתי בקסמה ואני גם לא חושבת שאחזור אליה שוב בקרוב. נכון, השוקולד הבלגי נחשב לאחד הטובים בעולם, אבל הוא מזמן ירד מגדולתו ומובן שמאוד תלוי היכן רוכשים אותו. מותגים גדולים ותעשייתיים לא מושכים אותי ולצערי רוב השוקולד המוצג בבריסל הוא מהסוג הזה. תוכלו למצוא את כל המותגים הללו בכיכר הסבלון המפורסמת וגם את הפטיסרי היחידה הנחשבת לאיכותית בבריסל וויטמר. לסיכום נקודה זו, לא השוקולד הבלגי ולא הפטיסרי הרשימו אותי. לכן עברתי לחפש מקומות שאינם נמצאים במרכז התיירותי, כאלה שיש להם קסם אחר שלא שוחה בנהרות השוקולד הבלגי המתוק.

חפרתי ומצאתי בעיר כמה פינות חמד קולינריות ששוות ביקור במקרה שאתם מזדמנים אליה. פינות החמד האלה לא ממוקמות (ברובן) ממש במרכז התיירותי של העיר, כך שיש להשקיע זמן על מנת להגיע אליהן. אגב, כאן המקום לציין כי התחבורה הציבורית בבריסל איננה מהיעילות שיש. לכן, קחו בחשבון שהגעה ממקום למקום, יכולה לעתים להיות ארוכה מהמתוכנן אם עליכם לנסוע אל מחוץ למרכז התיירותי בתחבורה ציבורית.

כשמגיעים לבריסל מפריז מחפשים קודם כל קפה. מדוע? משום שהקפה בפריז לא ממש טוב ורק לאחרונה החלו לצוץ בה בתי קפה "משודרגים" המציעים קפה איכותי, המזכיר את הקפה המוכר לנו מהארץ. אחד מבתי הקפה החביבים בבריסל הוא CAFE DU SABLON הנמצא בקצה כיכר סבלון, בחלקה הדרום מזרחי. הקפה מעוצב בצורה מודרנית, משלב בתוכו פרטי עיצוב המזכירים מאוד את העיצוב הדני המוקפד והמואר. את הקפה שלכם תצטרכו להזמין בקופה והוא יוגש אל השולחן. מומלץ לשבת עם הפנים לרחוב ולצפות בכנסיית נוטרה-דם-דה-סבלון הניצבת מול הקפה ונכנסת אליו, בזכות קיר הזכוכית הגדול העוטף הפונה אליה. במקום מוגשים גם מיני מאפים, בראוניז, קוקיז, עוגות בחושות, קאפקייקס, סלטים וכריכים.

CAFE DU SABLON

26 rue de la Regence

1000 BRUSSELS

שעות פתיחה: פתוח כל השבוע, 07:30-20:00

שרון היינריך

אני אוהבת מאוד מקומות שהשתמרו עם השנים, כאלה שזקני העיר יכולים להעיד עליהם והם מצליחים לשמור על הרלוונטיות שלהם, למרות הטרנדים החדשים. כזה הוא RENARDY, בית קפה משפחתי שהוקם בשנת 1912 ושמר על ייחודו מאז ועד היום. הקפה מעוצב בצורה פשוטה מאוד, ומזכיר במראה שלו ביסטרו בפריז, אבל יש בו קסם כלשהו שקשה להסביר. אולי אלו קופסאות הפח הגדולות המכילות עשרות סוגים של קפה ולמעלה ממאה סוגים של תה, אולי אלה צנצנות הריבה הביתית הנרקחת במקום ואולי זה בכלל חלון הזכוכית הגדול דרכו אפשר לראות את הרחוב. המראה מקסים בעיקר ביום גשום, אז הופך השוקו החם המוגש במקום, למשמעותי יותר ולגימתו הופכת נעימה יותר, עת מביטים בטיפות הגשם מלטפות את החלון. אם אתם באיזור PORTE DE NAMUR אל תוותרו על גיחה קצרה לרנארדי, תרגישו לרגע באירופה של שנות ה- 20 של המאה הקודמת וזה יעשה לכם נפלא.

MAISON RENARDY

 111b Caussee de Wavre

B-1050 BRUSSELS

שעות פתיחה: שלישי עד שישי 07:30-18:30, שבת 08:00-18:00

שרון היינריך

אם יש מקום שהייתי חוזרת אליו באופן וודאי הוא הפינה הקסומה ביותר שאיתרתי בבריסל, FORCADO - PASTELARIA. אף פעם לא נמשכתי למאפים הפורטוגזיים. הם נראו לי די משעממים ולמרות שיש מקום בפריז שנקרא "כמו בליסבון", המתחייב על הטובים ביותר בעיר, ויתרתי על החוויה. לפורקאדו הייתי חייבת להגיע, משום שהעיצוב של המקום והקסם שהוא מעביר משכו אותי. האמת היא שהוא לא מאוד מרכזי וההגעה אליו ארכה דקות ארוכות, כך שהוא היה חייב לעמוד בציפיות, והוא עשה זאת ובגדול. פורקאדו הוא עסק משפחתי שנפתח לפני פחות משנה, לאחר שהביקוש למאפים הפורטוגזיים PASTEIS DE NATA הלך וגבר והמקום הקטן יותר (הוקם למעשה ב- 1982) שהיה שייך למשפחה היה כבר צר מלהכיל את הכמויות. הפסטיה דה נאטה הוא מעין טארט בצק עלים קטן עם מילוי קרם המזכיר פלאן אפוי כשלמעלה קראסט של סוכר מקורמל. אם תרצו, הפסטיה דה נאטה הוא הקרם ברולה של פורטוגל, רק עם בסיס של בצק עלים. אני יודעת, זה לא נשמע "ואוו", אבל כשעושים את זה כמו שצריך, מסתבר שזה לא רק מעולה, אלא גם ממכר.

ג'ואקים הבעלים של המקום, מסביר לי שהפסטיה דה נאטה הם הבייבי שלו והוא מקפיד על הכנתם על פי המתכון המשפחתי. "אנחנו ממשיכים להכין אותם בדרך המסורתית, הבצק עשוי ידנית והפסטיס מוכנסים לתנור בחום גבוה מאוד של 400 מעלות צלזיוס! האפייה לא ארוכה, אבל יש משמעות גדולה לחום הגבוה בו אופים אתם הפסטיה". המקום מעוצב בצורה מאוד נעימה ומוארת, הרבה בזכות קירות הזכוכית הענקיים דרכם אפשר להרגיש כמעט ברחוב. גם כאן, הריהוט מזכיר מעט ריהוט סקנדינבי והצבע הכחול של הלוגו של המקום, המעטר את הקיר, משרה אווירה אותנטית ומרעננת.

"מלבד הפסטיה דה נאטה המקורי, אנחנו מתייחסים לקינוח הזה כאל מוצר שאפשר לעשות עליו וריאציות שונות". קשה שלא לקשר בין הרעיון הזה לבין הסצנה ההולכת ומתפתחת כיום בפריז של חנויות המונו-פרודקט. מוצר אחד, עמו עושים קולקציה שלמה של קינוחים. כך למשל האקלרים של כריסטוף אדם, המדלנים ברחוב מרטיר וחנות הפחזניות פופליני. גם כאן, בחרו לקחת מוצר אחד בסיסי ביותר ולהלביש אותו במגוון חליפות. אני טעמתי את הפסטיה הקלאסית, את זו עם הקפה ואת זו עם ממרח הספקולוס. אז איך להגיד את זה, אכלתי את הכובע של עצמי. הקינוח הזה פשוט נהדר וכשעושים אותו קום-איל-פו הוא אלוהי.

ראשית, התחלתי עם הקלאסי כדי להבין מה טעמו המקורי של המאפה. הבצק מושלם ועדין, המילוי נפלא, לא מתוק מדי, לא כבד מדי ועשיר בטעמי וניל וקרמל המגיע מהסוכר שקורמל על פני המאפה. עברתי לספקולוס שהיה טוב מאוד ומתאים לחובבי ז'אנר הממרח. בישראל נוהגים לקרוא לממרח הזה ממרח לוטוס, אבל כאן המקום לתקן אחת ולתמיד - לוטוס הוא שם של חברה, לא של מוצר. המוצר הוא בעצם עוגיית הספקולוס (עוגייה המאפיינת מאוד את הולנד ובלגיה וגם את צפון צרפת) המוכרת לנו כעוגייה המוגשת לצד קפה. כיום יש כבר ממרחי ספקולוס, הן קלאסיים והן בתוספות של חתיכות עוגיות ספקולוס (קראנצ'), תוספת שוקולד, קפה ועוד.

שרון היינריך

ואז הגעתי אל הפסטיה עם קרם הקפה שאיך לומר, הייתה פשוט מושלמת. הקפה בו עושים שימוש במקום נהדר והשילוב הזה של הבצק עלים, עם קרם הווניל המקורי והקפה פשוט המיסו אותי. אני מוכנה לאכול כל יום כזה, ואם אפשר שזה יהיה בפריז זה יהיה נפלא.

FORCADO

196-198 chaussee de Charleroi

1060 BRUSSELS

שעות פתיחה: שלישי עד ראשון 10:00-18:00

__

שרון היינריך היא קונדיטורית ישראלית שחיה בפריז ומשם כותבת את הבלוג Paris Chez Sharon 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו