בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כוכב הזהב של דניס אקבו מנצנץ מחדש

פיצוץ החריד את חנות הממתקים ההיסטורית של דניס אקבו בפריז וגדע באחת חלום ועבודה מאומצת של עשרות שנים. אז מה גרם לגברת בת ה-80 לפתוח את המקום מחדש?

4תגובות
חנות הממתקים של דניס אקבו
שרון היינריך

בוקר פריזאי קריר של חודש ינואר. גברת דקיקה עם שיער אסוף ומכנסי סיגר פותחת את דלת החנות ונכנסת פנימה. "בונז'ור מאדאם. אני מאוד שמחה לראות שהחנות שלך נפתחה שוב, חסרת לי", היא מדקלמת ומחייכת קלות. דניס אקבו, מחייכת חיוך גדול ומזמינה את הגברת לראות את מבחר הממתקים שלה. היא קמה מהכיסא שליד הקופה ונראה שפתאום היא נהפכת לילדה קטנה, המסבירה בהתלהבות על הנוגט הטוב ביותר בעולם, על טבלאות השוקולד של ברנשו מהעיר ליון ומעידה על הקרמלים שאפשר לרכוש אצלה "הם הכי טובים בצרפת", היא מדגישה. לפנינו בוקר שלם עם אקבו ובו לא הפסיקו להיכנס אנשים לחנות ולברך אותה על הפתיחה המחודשת, אחרי היום שבו נהרסה חנות הממתקים המפורסמת ביותר בפריז.

אקבו נולדה בשנת 1936 בעיר תוניס שבתוניסיה, כבת לאמא איטלקייה מפיאמונטה שהיתה חובבת אפייה. כך ספגה הילדה הצעירה את האהבה למטבח והתעניינה בעולם המתוקים. בגיל 16 התחילה לעבוד בקונדיטוריה בעיר כדי ללמוד את רזי המקצוע. היא לא נשארה במקום זמן רב ועברה לעבוד בחנות שבה נמכרו בגדים לנשות העיר העשירות. בהמשך החלה לעבוד כמזכירה בחברה גדולה בת כמה סניפים בעולם, האחד מהם בבורדו שבצרפת. כשמלאו לה 21 עברה אקבו לעבוד בסניף בבורדו ושם הכירה את בעלה לימים. ב- 1958 החל סיפור האהבה של אקבו עם פריז, עת עברו השניים לעיר הגדולה ואקבו החלה לבחון אפשרויות חדשות לתעסוקה.

"בשלב כלשהו רכשתי מעדנייה בפרבר קולמוב", משחזרת אקבו. "במשך שלוש שנים פגשתי את אותם הקליינטים ומשהו היה חסר. הרגשתי שאני צריכה לפגוש אנשים חדשים, רציתי קליינטורה מגוונת יותר". בעודה מטיילת באזור מונמרטר, נתקלה בקונפיזרי (חנות ממתקים) הקיימת משנת 1902, שבה עבד זקן עם כלב עצבני שקיבל את הלקוחות בנביחות. "משהו קסם לי במקום הזה, אהבתי את חפצי האמנות הישנים שהיו בחנות, את ההיסטוריה שהרגישה כל כך חיה בה, ומיד ידעתי שאני רוצה את המקום. ניסיתי לשכנע את הבעלים למכור לי אותה, אך ללא הצלחה". בסופו של דבר, אחרי כמה שנים וסכום כסף שהעבירה אקבו לאיש, הסכים בעל הבית למכור לאקבו את החנות ובשנת 1973 היא כבר היתה בעלת הבית.

חנות הממתקים של דניס אקבו
שרון היינריך

מהר מאוד הבינו תושבי הרובע שמשהו השתנה. הכניסה לחנות A L'ETOILE D'OR לא לוותה עוד בנביחות מפחידות. במקום קשיש צרפתי נרגן המתינה להם ליד הקופה גברת חייכנית עם שתי צמות, לבושה תמיד באותה החליפה. "מאז ומתמיד אני לובשת את אותו הדבר. חצאית משובצת רחבה שמאפשרת לי לנוע ללא כל הפרעה, חולצה וסוודר וגם עניבה". אל הלבוש הזה נחשפה כשגדלה לצד נזירות ומאז הוא סימן ההיכר שלה. אקבו החליטה שהחנות שלה תוקדש רק לתוצרת צרפתית, וכך מצאה עצמה נוסעת בכל יום שני לטייל ברחבי צרפת. "הייתי לוקחת רכבת ומגיעה לכל מקום אפשרי. אני לא שוכחת את הביקורים שלי בליון, במקום הייצור של ברנשו", היא אומרת. "בתחילה, בכלל לא הסכימו למכור לי את השוקולד, מסייה ברנשו התעקש שרק הוא מוכר את השוקולד שלו. אחרי ביקורים חוזרים שלי במקום, כולל בכי ודמעות, הצלחתי לגרום לו למכור לי כמות קטנה של טבלאות שוקולד. בהמשך גדלה הכמות והיום אני היחידה (חוץ ממנו כמובן) שמוכרת את השוקולד שלו בצרפת".

חנות הממתקים של דניס אקבו
שרון היינריך

אחרי השוקולד של ברנשו הגיע המרשמלו מננסי ואחריו הקרמלים והנוגטים, כל אזור והממתקים שלו. זמן לא רב אחר כך, והחנות התמלאה בתוצרת צרפתית ונהפכה למקום עלייה לרגל. אוהבים שרצו לפנק אחד את השני, ילדים המעוניינים בממתק של אחר הצהריים, מחפשי מתנות לחגי החורף, ידעו את הכתובת. אבל לא רק המקומיים פוקדים אותה. אבקת הקסמים של אקבו מתפזרת בכל העולם ותיירים רבים מסמנים את חנות הממתקים הזאת כנקודת חובה בכל ביקור בפריז. "עשו עלי כתבות כמעט בכל מדינה, קבוצות האמריקאים והיפנים שפוקדים את החנות שלי מדהימות אותי בכל פעם מחדש. הם נכנסים ורוכשים כמויות גדולות", היא אומרת ומציגה שורה של גזירי עיתון ותמונות שלה, תמיד עם אותה החליפה ואותן צמות.

דניס אקבו, מאז ומתמיד לובשת את אותו הדבר
שרון היינריך

ואז ברגע אחד הכל קרס. ב- 14.2.14, בזמן שבעולם מציינים את יום האהבה, בשביל מלכת הממתקים זה היה יום מר. "יום האהבה, החנות מלאה במבקרים ואני עומדת ומשוחחת עם עיתונאית יפנית. במרתף, מטפלים עובדי חברת הגז בצנרת, ופתאום בשעה 16:00 הכל מתפוצץ. ההדף עצום, החנות נהרסת לגמרי, כך גם הדירה שלי שמאחור", מספרת אקבו בהתרגשות ומובילה אל הדירה שלה שמאחורי החנות, אליה היא לא נכנסה מאז. 40 שנים של עבודה מאומצת נהפכו לאסון. עיתונים בצרפת ומחוץ לה דיווחו על האירוע ואקבו הנסערת החליטה שאין טעם לפתוח את החנות מחדש. "בזמן האירוע הייתי בת 78 ובתי אמרה שאולי זה הזמן להפסיק, לנוח קצת וליהנות מהחיים בלי עבודה. בתחילה חשבתי שאולי זה הדבר הנכון לעשות, אבל אחרי כמה חודשים הבנתי שבלי החנות יסתיימו חיי, פשוט כך". כמעט שנתיים לקח לשפץ את החנות ההרוסה, ובנובמבר האחרון נפתחה מחדש, ואקבו חזרה למקומה הטבעי.

כל אזור והממתקים שלו
שרון היינריך

"אני כל כך מאושרת, קצת עייפה, אבל שמחה. הלקוחות חזרו במהרה ובכל יום נכנסים עוד ועוד שמתרגשים מכך שהחנות נפתחה מחדש", היא מסכמת. "עוד מעט אני אהיה בת 80, אין לי עוד חלומות. אני מוכנה לסיים את חיי בחנות הממתקים".

A L'ETOILE D'OR

30 Rue Pierre Fontaine

75009 Paris

שעות פתיחה: שני 14:00-20:00, שלישי עד שבת 10:30-20:00

מטרו: BLANCHE

_

שרון היינריך היא קונדיטורית ישראלית שחיה בפריז ומשם כותבת את הבלוג Paris Chez Sharon 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו