שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

המנות הנשכחות של כפר רג'ר

השפית נוף עת'מאנה איסמאעיל לקחה את השף עלי חטיב' לסיבוב בכפר הולדתו, שנהפך בעשור האחרון לשטח צבאי סגור. רגע לפני שהמתכונים משם נעלמים, הם הצליחו לשחזר כמה מהם

נוף עת'מאנה איסמאעיל, שפית אורחת
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צלחת ענק עם צלוחיות לארוחת בוקר
צילום: אסף אמברם

סאמיה, אימו של השף עלי חטיב' ואחותו הגדולה ווטפה, שחזרה היום מוקדם במיוחד מבית הספר בו היא מלמדת, נרגשות להתקין את ארוחת הבוקר במרפסת, לכבוד ביקורנו. כבר הרבה זמן לא הגיעו לביתם בכפר רג'ר מבקרים מבחוץ. אביו של עלי, מחמוד, עומד בצד, ידיו שלובות מאחורי גבו והוא מדבר על העבר הרחוק בערגה: "פעם היו לנו הרבה מבקרים כאן, לפחות עשרה אוטובוסים היו מגיעים לכפר בסופי השבוע". הוא נזכר בעסק שהיה לו בימים ההם בשם "אירוח כפרי". יחד עם שותפו ואשתו הם בישלו והגישו ארוחות בוקר וצהריים ומטעמים שונים. רוב תושבי הכפר התפרנסו מהתיירות הנכנסת והפעילו שפע של בתי הארחה ומסעדות. בשנת 2000 כל אלו נסגרו בעקבות ההכרזה על רג'ר כשטח צבאי סגור והיום כניסתם של ישראלים לכפר, מותנית באישורים צבאיים שמסובך להנפיק. ביום אחד רבים מתושבי הכפר איבדו את פרנסתם, כולל אביו של עלי, שעבר לעבוד כאיש אחזקה בבית הספר המקומי. השער לכפר ר'ג'ר נסגר ואיתו נשכחו 2,700 אנשים. "לא מקובל לעזוב", הוא אומר עוד בטרם נשאל, "מי שנולד כאן מתחתן כאן ונשאר לגור כאן, מעטים עזבו, אינני מבין אותם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ