מאמץ או מנפץ?

תמיד שנאתי קוסקוס, אבל מצאתי אחד שניצח אותי (או: תבוסת אשכנז)

"בכור את שושי" מגישים קוסקוס כבר 50 שנה ומצליחים לשמור על מעמדו גם עבור אנשים שהגיעו אל המאכל הזה טעונים בכעס רב שנים. הגרגירים הצחורים, המרק המנחם, הטבחה האוהבת ורוטב החריימה הערמומי - כולם מתאחדים לכדי פאר אי שם בפרדס כץ

איתן לשם
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איתן לשם

במסגרת המדור "מנפץ או מאמץ" אנחנו מבקרים את המסעדות, בתי האוכל, הדוכנים והמנות שהפכו למיתולוגיים ובוחנים האם עמדו במבחן הזמן, מאז הוכרזו ככאלה. האם כוחם נותר במותניהם או שהפכו לצל חיוור לעברם המפואר? והפעם: קוסקוס ב"בכור את שושי" בפרדס כץ.

יש אנשים שמסתובבים בעולם כמו ספר פתוח. אין להם סאבטקסט, כי כל מחשבה שעוברת בהם מיד מגולמת להבעה. כזו היא המלצרית המעולה ב"בכור את שושי" שעיוותה את פניה למשמע ההזמנה שלנו. "זו המנה הכי אשכנזית בתפריט", היא הסכימה לומר אחרי שהתחננתי בפניה לגלות לי מה לא עשיתי בסדר. אחרי שמיזרחנו מעט את ההזמנה היא נראתה מרוצה, ואנחנו יכולנו להתפנות ולהתכונן למנה שמוגדרת בידי רבים כ"קוסקוס הכי טעים בארץ".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ