מאמץ או מנפץ?

כאן מגישים רק שיפודים נהדרים. ככה פשוט

ה-מכה של השיפודיות התגלה כבית אופרה לפרגיות, שהזכיר לנו כמה קל היה לשכוח שהפרגית היא למעשה נתח מפואר ועסיסי במיוחד. לא נשכח עוד, לא נסלח על הרס השם הטוב שלה

איתן לשם
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איתן לשם

במסגרת המדור "מנפץ או מאמץ" אנחנו מבקרים את המסעדות, בתי האוכל, הדוכנים והמנות שהפכו למיתולוגיים ובוחנים האם עמדו במבחן הזמן, מאז הוכרזו ככאלה. האם כוחם עדיין במותניהם או שהפכו לצל חיוור לעברם המפואר? והפעם: "שיפודי אולגה" בחדרה.

מהרגע הראשון לא אהבתי את המקום הזה. יותר מדי חנייה יש פה. גם הכניסה, דרך המנגל הגדול שמתפקד גם כעמדת תשלום, באה לי רע. כך גם הישיבה, ההזמנה, ההמתנה, הסודה והסלטים – 12 שקלים עבור טחינה, עמבה, סלט ירקות לילדים בלבד (ללא בצל או טעם) ומעט סלט כרוב חמוץ, באו רע. אוקיי, לא הכרוב החמוץ כי הוא היה טעים, אבל כל השאר בהחלט רע. מהתחלה ידעתי. כשהגיעו הבצל-על האש והעגבנייה-על-האש, אמרתי לעצמי שזו בוודאי דרך מתוחכמת של אנשים שמבינים עניין להגיע ללב הסועד. התרככתי מעט. ואז הגיעו השיפודים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ