מאמץ או מנפץ? |

לאכול בישראל ולהרגיש באיטליה בלי לעצום את העיניים

חוות התבלינים בגלבוע מציעה אוכל מקומי מול נוף ישראלי, בפשטות שאנחנו כל כך מוקירים בחו"ל. אז למה כשיש לנו מסעדת דרך-נוף ישראלית, אנחנו ממהרים לזלזל בה? לא עוד

איתן לשם - צרובה
איתן לשם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתן לשם - צרובה
איתן לשם

במסגרת המדור "מאמץ או מנפץ" אנחנו מבקרים את המסעדות, בתי האוכל, הדוכנים, המוצרים והמנות שהפכו למיתולוגיים ובוחנים האם עמדו במבחן הזמן, מאז הוכרזו ככאלה. האם כוחם עדיין במותניהם או שהפכו לצל חיוור לעברם המפואר? והפעם: "חוות התבלינים בגלבוע".

רבים הם טיולי החו"ל שמשולבת בהם איזו ארוחה חלומית בצד הדרך. תמיד תזכרו אותה לטובה ובחיבה. למרות שלא בטוח שתדעו לנקוב במנות שאכלתם, בוודאי תדעו לומר שזה היה האוכל המקומי הכי פשוט והכי טעים שאכלתם אם לא אי פעם, לפחות בטיול. נכון, מסעדות הדרך הציוריות של איטליה או צרפת משקיפות על נוף עוצר נשימה וגם הארומה החו"לית ההיא – שלא ממש ניתן להגדיר אותה, אך בהחלט ניתן לחוש בה – מוסיפה את שלה להילת הארוחה. והנה, בישראל הקטנה, פועלת לה מסעדה מול נוף מרהיב, עם אוכל מקומי פשוט. אך כאן היא זוכה במקרה הטוב להתעלמות. הגיע הזמן להשיב לה את כבודה.

תגיות קשורות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ