מאמץ או מנפץ? |

כשאין תיירים באבו גוש, אולי אפשר להבין סוף סוף מה מצאנו פעם בחומוס הזה

אבו גוש הפך מממלכת החומוס של הישראלים למלכודת תיירים. אך כעת, כשנכפה עלינו להיות תיירים בארצנו - ניתן לחזור אל מקורות האוכל הישראלי-פלסטיני. כמה כיף שאפשר להתלונן על אוכל ברמה כזו

איתן לשם - צרובה
איתן לשם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתן לשם - צרובה
איתן לשם

במסגרת המדור "מאמץ או מנפץ" אנחנו מבקרים את המסעדות, בתי האוכל, הדוכנים, המוצרים והמנות שהפכו למיתולוגיים ובוחנים האם עמדו במבחן הזמן, מאז הוכרזו ככאלה. האם כוחם עדיין במותניהם או שהפכו לצל חיוור לעברם המפואר? והפעם: "הלבנונית באבו גוש".

כל הדרכים מובילות לאבו גוש. בעבר הלא רחוק מדובר היה ברשות המוניציפלית שאירחה את החומוס הכי טוב במדינה, באופן קונצנזואלי. אבו שוקרי הפך לאבו שוקרי המקורי, כולל פרסומות שהפכו אותו לסמל לאומי. רשתות זרות, ביניהם ה-CNN, הכתירו את החומוס האבו גושי לאחד הטובים בעולם ואת הקבב של נאג'י ל"מספר שלוש בתבל". ככל שהשנים עברו עומעם מעמדו החומוסי של אבו גוש, והוא נותר בתודעה כמלכודת תיירים קלאסית. מפעל עמוס אוטובוסים המגיש לצלייני העולם חומוס שכמוהו לא פגשו מעולם. למזלם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ