${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החמישיה הפותחת: הפירה הטוב בתל אביב

הקלאסי של קופי בר, המשובץ של שולחן או הסודי של הדסון? מצאנו את מנות הפירה הטובות ביותר בתל אביב, ומחוצה לה

תגובות

בשנים האחרונות הפך המונח "אוכל מנחם" לשגור ונפוץ יותר ויותר, כאילו יקום תפוח האדמה ויטפח על השכם או יחבק בחום. אחד המאכלים הנפוצים ביותר בהקשר "המנחם" הוא הפירה. ולמה? כל אמא הכינה אותו, הוא חמים ובעל מרקם עדין (כמעט כמו גלידה עתירת חמאה מתפוח אדמה ומלח), ובאמת - אין הרבה מאכלים שעושים את העבודה כמותו. כולם אוהבים פירה וכולם מכינים פירה, אבל שוכחים שבעצם מדובר בשם צרפתי קולקטיבי שמתאר מחית ירקות או פירות (ושבכלל צריך להגות "פוּרה").» הריזוטו הטוב בתל אביב» איפה אוכלים בעמקים?» קינוחי התות הטובים בתל אביבההיסטוריה של הפירה מעורפלת מעט, שכן תפוח האדמה הגיע לאירופה באמצע המאה ה-16 על ידי חוקרי הארצות ששבו מדרום אמריקה עם הפקעת הזו. בצרפתית, פירוש שמו הוא דבר טהור ומזוקק והוא אף נחשב שם כמאכל נשי. אז אם כל כך הרבה אנשים מכינים ואוהבים פירה, מהו סוד הקסם שלו? התשובה טמונה באיזון של טעמים וטקסטורות ובעיקר שיטות בישול שונות. יש המבשלים אותו במים קרים ואחרים מבשלים רק ברותחים, יש את האסכולה שמשאירה את הקליפה ומולם מחנה המקלפים, אך מעבר לכל האסכולות – סוד הקסם לפירה מושלם טמון בבחירת תפוח האדמה המתאים. בין 50 הזנים המגודלים בארץ, תפוחי האדמה הלבנים והאדומים הם המתאימים ביותר ליצירת המחית, שכן מכילים את אחוז העמילנים הגבוה ביותר. ברשימה הקרובה אתם הולכים לעבור מסע מנחם ומחבק בין המשובחים שבפירה ארצנו. תחזיקו חזק.

» פספסנו את הפירה שלכם? ספרו לנו בתגובות

קלאסיקה מודרנית: קופי בר

בראשית היה קופי בר ואחריו באו הבראסרי והדליקטסן וכל שאר המקומות של קבוצת R2M. קצת קשה להאמין שהקופי בר כבר בן 20 ועדיין מחזיק בתואר "אחד המקומות הטובים בעיר". כשנפתח בשנת 94 לא היה ברור מי יבוא אל אזור תעשיה עטור מוסכים, אבל הריח והאווירה של ניו יורק גרמו לנו לחזור. עם השנים האוריינטציה הקולינרית תפסה כיוון יותר אירופאי, ובזמן האחרון מדובר בביסטרו שמהדק יותר ויותר את הקשר לאיטליה.

למה בחרנו? 20 שנות פירה לא הולכות ברגל, ותמיד משמח שבקופי בר נצמדים לאותו מתכון מנצח של פירה קלאסי ומדויק עד כדי שלמות, בלי לסטות במילימטר מהפעם הראשונה שטעמנו אותו. כל טעימה היא בדיוק כמו שציפינו: קרמית, חלקה ועם טעם חלבי מובהק.

הולך נהדר עם: כל מנה עיקרית. אם אתם בעניין של קלאסיקה לכו מנת הכבדים, אבל למתקדמים מומלץ לנסות את צלע החזיר בגריל עם רוטב חרדל, שתעשיר את הפירה במתיקות, עוקצנות וקצת מליחות.

המחיר: לפני המנה העיקרית או 18 שקלים בנפרד.קופי בר - יד חרוצים 13 ,תל אביבלא זז מהמקור. קופי בר (צילום: רותם מימון)

המלכותי: פירה כמהין בשולחן

אפשר להגיד בשקט שמסעדת שולחן של עומר מילר הצליחה לשבור כמה מוסכמות: גם לעשות מטבח שף נגיש ולא יומרני שמתומחר בשפיות, וגם להביא אווירה משוחררת משהו. הוסיפו לזה את הנוכחות של השף ותקבלו את אחד הלהיטים הגדולים של השנים האחרונות בעולם המסעדות התל אביבי. 

למה בחרנו? ובכן, זה מתחיל משובל הריח שהביא עמו הפירה אל השולחן וסחט מבטי קנאה משכנינו, וממשיך עם טעם הכמהין הנהדר שעוטף את חלל הפה עם הטעימה הראשונה. מילר מוסיף נוכחות נאה של מחית כמהין בתוך הפירה המנוקד יפהפה. מלבד יופיו, הפירה הזה זוכה בקלות בתואר "המצטיין", שכן על אף נוכחות הכמהין מדובר בפירה קליל, משחתי ויחד עם זה לא חלק לגמרי. אסור לפספס.

הולך נהדר עם: מנת ההמבורגר של שולחן או עם מנת הלברק.

המחיר: כלול במנה אותה הזמנתם.שולחן - רוטשילד 73, תל אביבפלא מנוקד. פירה של שולחן (צילום: רותם מימון)

שובר שגרה: פירה כרובית במנזר

תל אביב צריכה עוד מקומות כמו מנזר: מוסד ותיק שלא נכנע לתכתיבי אופנה ולעיצוב של מיליון דולר. המנזר מספק את התמהיל הטוב ביותר בין בר למקום לאכול בו, עם קצת אנגלית של תיירים, פלוס סחים והיפסטרים, צעירים ומבוגרים שדרים כולם בכפיפה אחת, ולכולם מכנה משותף אחד - הם אוהבים לשתות.

למה בחרנו? את פירה הכרובית לא מגישים בכל יום (ביום יום יש פירה תפוחי אדמה מצוין לא פחות), אבל כשהוא מוגש, מדובר בלא פחות מחגיגה ממכרת שגורמת לנו להצטער שלא קנינו דירה מעל למנזר. ומה עושה אותו לכזה מצוין? צבעו הצהוב והמשגע קודם כל. הפירה שומר על טעם הכרובית ומעט מעדן אותו עם חמאה, והמרקם הכביכול גס, אבל הופך לנעים מאוד בתוך הפה (אנחנו לא אחראים על הקולות שתוציאו). תוסיפו לזה את העובדה שמדובר באחת המנות המשתלמות באזור, וזאת כבר סיבה להזמין אותו פעמיים.

הולך נהדר עם: שיפוד שייטל או עם כל מנת נקניקיות שיש למנזר להציע. ובירה, כמובן.

המחיר: שיפודי שייטל על פירה כרובית - 38 שקלים.מנזר - אלנבי 60, תל אביב זוג מנצח. פירה כרובית ושייטל במנזר (רותם מימון)

המיתולוגי: פירה של קפה נואר

כמה שננסה להתחמק מזה, אנחנו תמיד חוזרים בסופו של דבר לשניצל. כדרכן של מנות מיתולוגיות, השניצל של קפה נואר זכה, בצדק רב, בתואר "חביב הקהל", אבל בזמן שכולם עסוקים בנתח המטוגן הזה - אנחנו רוצים להתמקד הפעם בפירה של קפה נואר.

למה בחרנו? ובכן, מאחורי כל שניצל מצליח עומד פירה שמחזיק לו את היד ופה אי אפשר להפריד בין השניים. קפה נואר היה מהמקומות הראשונים בעיר שהקפידו לבחור את התפודים הראויים ביותר וגם הכניסו לפירה קצת בטטה ושום, פלפל לבן שנותן קצת שפיץ והמון חלב. כל זה טוב ויפה, אבל גם במרקם מדובר בניצחון מרשים – הפירה של נואר עובר מעיכה ידנית, טכניקה שלצערנו הולכת ונעלמת מן העולם. התוצאה הסופית: צבע כתמתם יפהפה ורכות קטיפתית משהו.

הולך נהדר עם: שניצל, כאילו דא?

המחיר: כלול במחיר השניצל או ב-19 שקלים לבדו.קפה נואר - אחד העם 43, תל אביבאי אפשר להפריד ביניהם. שניצל ופירה של קפה נואר (רותם מימון)

המושחת (והסודי): פירה מונג'ק בהדסון

הסיבה העיקרית להגיע להדסון היא הבשר מפרות מבכירות, שמיושן היטב ומטופל במקצוענות על ידי השף מתן אברהמס. אמנם לקח קצת זמן וכמה חילופי ידיים עד שהדסון הפכה לאחת ממסעדות הבשר המובילות (והטובות) בישראל, אבל סביר להניח שזה קרה בעיקר בזכות המקצוענות במטבח והבחירה לא להיכנע לתכתיבי אופנה. במילים אחרות - המקום הכי שפוי ברמת החי"ל.

למה בחרנו? בהדסון יש שתי מנות פירה: הראשונה היא הפירה הקלאסי, והשנייה לא מופיעה בתפריט. אם אתם רוצים לשחק אותה מבינים בקשו מהמלצרים את פירה מונג'ק, או בעברית – הפירה עם החלמון. אותו הפירה האהוב מקבל תוספת מפתיעה של חלמון ביצה חי וקצת שמן כמהין שמונחים על ראשו. הוראות אכילה: קחו מזלג וערבבו הכל יחד. התוצאה: פירה עשיר, חלק ונימוח באופן שערורייתי ומושחת באופן הכי מענג.

הולך נהדר עם: הכל. מפורטרהאוס למתקדמים, או המבורגר וסלופי ג'ו לחלשים.

המחיר: 21 שקלים.הדסון - הברזל 27, רמת החי"ל, תל אביבסוד שמור. פירה מונג'ק של הדסון (צילום: רותם מימון)

הפירה הטוב ביותר מחוץ לתל אביב:

מחניודה - פירה טוב יש בכל מקום, אבל פירה מצוין יש במעט מדי מקומות. לפירה של מחניודה יצא שם של אחד הטובים בארץ, ולא מעט אנשים מגיעים לפה לא רק בשביל לראות את אסף גרניט, אלא כדי להבין על מה מדובר. אפשר להתווכח אם אכן מדובר בפירה הכי טוב בארץ, אבל בהחלט מדובר בפירה מעולה. בלי הרבה קונצים או חכמות, הפירה כאן חלק ורך ועם טעם בולט מאוד של חמאה. כמה פשוט ככה שווה עלייה לרגל.» מחניודה - בית יעקב 10, שוק מחניודה, ירושלים

טוקו - אחרי שהשתחרר מצילה הגדול של סושיסמבה החל השף ניצן רז להתפרע עם מנות שרחוקות מסושי ועושות קצת סמבה, פירה למשל, או כמו שכתוב בתפריט - "פירה טעים טעים" (20 שקלים). כמויות נדיבות במיוחד של חמאה וגם קצת סוכר (כן, כן) יוצרות פירה עשיר מאוד, אבל גם קצת כבד, בעל גוף ומשקל, שיושב היטב בבטן ומרפד אותה לקראת סבב האלכוהול הבא. תל אביבים ניצלתם, לא תצטרכו להרחיק עד ראשון לציון, כי יש לכם אחת כזאת ברמת החי"ל.» טוקו - יס פלנט, ראשון לציוןאל תשכחו את הדרינק ליד. פירה של טוקו (צילום: רותם מימון)

סינטה בר - מעטים זוכרים שבתחילת הדרך התפריט של הסינטה בר התמקד בעיקר סביב המבורגרים, אבל מאז עברו הרבה סינטות בקצביה והתפריט הפך מוקפד ומהודק יותר סביב הבשר. כך מצאנו פה לצד טיבון וניו יורק סטייק גם תוספת של פירה (15 שקלים) שהפתיעה בעדינותה ובטעמיה המצויינים, בעיקר אל מול פני הבשרים המסוקסים. » סינטה בר - שדרות מוריה 127, חיפהמו ומו - כל הסימנים מראים שסטייקים ופירה הם שילוב מושלם, ותושבי רחובות והסביבה יכולים להתענג עליו במסעדת מו ומו. הפירה של מו ומו הפתיע אותנו לא רק בגלל אותן סיבות נושנות של נימוחות וקרמיות (את זה נמצא כמעט בכל פירה), אלא בזכות הדיז'ון שהולך איתו (אנחנו טעמנו אותו דווקא עם מנת הכבדים). כן, ברור לנו שמדובר במנה שנויה במחלוקת, קצת חריפה ופחות מתחנפת, אבל היי - ככה אנחנו אוהבים את האוכל שלנו. כבוד.» מו ומו - שדרות הרצל 177, רחובותאה, יש גם בשר? פירה של מו ומו (צילום: רותם מימון)

הספריה - המקום אליו הולכות משפחות בבאר שבע כשהן רעבות. הספריה היא ביסטרו עדכני ונגיש שמציע מנות גדולות וקלאסיות, כמו שאנחנו אוהבים, מבלי להתפרע יותר מדי או לקרוע את הכיס. כך מצאנו בתפריט מנה עיקרית ויפה של כבדי עוף עם פירה (40 שקלים) שיחד עם רוטב הכבדים התגלה כטעים וכיפי. אמנם אין פה שום דבר מסעיר, אבל המחיר וגודל המנה מהוויפ פקטור שקשה להתעלם ממנו. » הספריה - נפחא 25, באר שבע

*#