בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המסעדה הקטלונית שמטילה אל שולחנך ביצי זהב

במרכז ברצלונה נמצאת רוקה-מו, המסעדה שמציעה הזדמנות נדירה לטעום את תפריטי מסעדות העילית, אבל בזול (יחסית)

3תגובות
קוקי סן זאק
שלמה פפירבלט

לשלושת האחים השפים בני קטלוניה, חואן, ג'וזף וג'ורדי רוקה יש מסעדה בשם "אל סייר דה קאן רוקה" בעיר ז'ירונה (או חירונה, בספרדית), אשר זכתה מספר פעמים על ידי מספר מסגרות הערכה בתחום הקולינרי - בתואר המסעדה הטובה ביותר בעולם. שלא לדבר גם על שלושה כוכבי מישלן המוחזקים אצלה ברציפות מאז הוענקו לה בשנת 2009. בעיני רבים היא ההימליה של הגסטרונומיה, ובהתאם לכך קשה לטפס אליה. זמן ההמתנה לשולחן לשני סועדים יכול לקחת מספר לא קטן של חודשים - חצי שנה, שמונה חודשים, ולפעמים יותר, והחשבון המוגש בסיום הארוחה מסתכם במאות יורו לכל סועד, ולעתים יותר - תלוי בבקבוק היין הנשלף מבין אלפי הבקבוקים השוכנים במרתף של המסעדה.

לכן, קפיצה לא מתוכננת הרבה זמן מראש לקטלוניה אינה יכולה לכלול באופן טבעי ביקור אצל האחים רוקה, גם כאשר מתקיימים התנאים האחרים. ובכל זאת, יש אופציה לתהות על קנקנם, והיא מצוינת. במרכז העיר ברצלונה, מרחק זרת מהשדרה המרכזית האלגנטית של פסיץ' דה גרסיה, בירכתי אולם הכניסה רחב הידיים של מלון OMM, מאחורי מחיצה העשויה בדמות מדפי ספריה, נמצאת מסעדת רוקה-מו (Roca Moo) גרסה משוחררת יותר, עירונית, עם תפריט שעיצבו האחים מהחומרים של מטבחם, והם מלווים אותה מקרוב. יש לה, בינתיים, כוכב מישלן אחד.

יחסית, קל יותר להשיג שם שולחן לארוחת ערב - התראה של מספר שבועות אמורה להספיק - ותמורת סכום של 110 יורו (כ-450 שקלים) מתרחשת ובאה על הסועד סערה קולינרית הנמשכת כשלוש שעות ועשר מנות, המכונה שם בפי צוות המלצרים המקצועי מאוד והמשעשע מאוד: התפריט הקלאסי. שקלול היחס בין המחיר לבין איכות הארוחה הביא למסקנה שבסוגה וברמתה זאת אחת הארוחות הזולות ביותר שאכלתי בחיי. אם תרצו, מחיר של מזנון פועלים לארוחת ערב בעולם מסעדות השפיץ.

נתח חזיר בתנור
שלמה פפירבלט

מה היה לנו שם, שהוכן והוגש בתכנון מדויק ובקצב מושלם? הנה המצעד, קחו נשימה עמוקה.

תחילה הגיע ה"אמוז בוש" הראשון (משעשע-חך), יצירה פיסולית יפה שהורכבה מקרקרים על בסיס סומסום שחור שזה עתה נאפו ועוטרו בגבעות קטנות ירוקות וכתומות של מחית עגבניות יבשות ובזיליקום. נגיסה פריכה ועשירה בטעמים שבהחלט גרמה לחך להיות משועשע.

קרקר סומסום שחור
שלמה פפירבלט

הבאה בתור הייתה מנה שהורכבה מארבע נגיסות (שייצגו ארבעה מטבחי מחוזות שונים בספרד): שינקן איברי (Jamón) מוקצף, סלט מבשר סרטן נחלים, בריוש אדמדם בניחוח פפריקה, וכדור מוס של יין לבן וגבינה כחולת גידים. כל אחד ואחד מהם היה בונסאי גסטרונומי - מנות ננסיות של מסורת קולינרית גדולה.

ארבעת המחוזות
שלמה פפירבלט

יש עשן בלי אש, זה היה המסר של מנת הפתיחה השלישית שהטאץ' הסופי, הניחוחי שלה, נעשה תוך כדי הגשתה לשולחן ועליו. בתחתית כלי זכוכית נחה ערימת עשבים ריחניים מעלי עשן, ומעליה מכסה שקוף ומחורר עליו "צמחו" פטריות עדינות על מצע של קרם ערמונים. אחרי דקה או שתיים התפזר העשן ונותרה רק חריפות הארומה שלו בחלל שבין הפה לצלחת.

פטריות בעשן
שלמה פפירבלט

התחנה הבאה לוותה בחגיגיות מסוימת, בכל זאת, מדובר באחת המנות היותר ידועות מהקלסיקה של האחים רוקה, ביצת הזהב. זהו אוצר העשוי מחומרים פשוטים, קרמל, תירס תפוח וחלמון ביצה שבושל בדייקנות על מנת שיהיה לא נוזל ולא מוצק - אלא צמיגי. הסך הכל הוא רגע של של נחמה אמיתית, פרי עבודת אמנות ואומנות קולינרית גדולה.

ביצת הזהב
שלמה פפירבלט

הגענו בשלב זה למנות "כבדות" יותר, שלוש במספר המבוססות על פרי ים ודגים. הראשונה הניחה על הצלחת בשר צדפת סן-ז'אק שהיה עשוי בדייקנות על הפלנצ'ה, עם חמאת אגוזים ואגוזים וכתר של קוויאר אדום ושחור, כאשר הכל צף בשלולית של מחית סליקורניה (צמח מלוח הגדל בסמוך לחוף הים). מנה מושלמת מבחינת טעמים, מרקמים וצבעים.

אחר כך הגיע הדג, מולית (ברבוניה) מן הים התיכון, מטוגנת בשמן זית ולצידה חמש משיכות מכחול של חמישה רטבים, לכל אחת מהנגיסות הצפויות - בהם, שומר, ברגמוט, וזית. חתם את מחלקת הים נתח של בקלאו (בקלה) שהתחלק בתהילה עם בוצ'וי מבושל, טרין של פסטה ופירה של תפוח אדמה ובטטה. חיבר ביניהם רוטב עדין של שמנת ושמן זית.

דג חמשת הרטבים
שלמה פפירבלט

שתי מנות בשריות היו השלב הבא בארוחה. נתחי כתף עגל, שקדי עגל, רוטב בשרי סמיך ובצלי, פרוסות נדיבות של פטריית כמהין שחורה וכדורי מחית אבוקדו. מנה עשירה מאוד, שמרכיביה השונים השתלבו בהרמוניה מושלמת. לסיום החלק הזה הוגש נתח של בשר חזיר אשר נאפה משך שעות בתנור וקיבל כסות פריכה.

בקלאו
שלמה פפירבלט

את הקינוח הראשון צריך היה לחפש מתחת לרעמה של "שערות סבתא". הצמר גפן המתוק הסתיר גבינה לבנה מוקצפת וגלידת גויאבה. הוראות השימוש היו - לערבב הכל יחד, ולאכול. הקינוח השני הוחזק על ידי קונסטרוקציה מקושקשת של סוכר מוקשה, אשר חיפתה על כדור גלידת וניל שהונח על עוגת וניל, וכדורוני קרמל על (כמה מפתיע ומעורר) ג'לטין של זיתי קלמטה.

שערות סבתא
שלמה פפירבלט

לארוחה הזאת זווג והתאים מאוד בקבוק של יין עשוי אלבריניו מאזור ריאס ביישאס אשר בגליסיה. יין נהדר, רענן, עם ניחוחות פרי הדר, מזכיר את הוויונייה במיטבו - ואשר מחירו השפוי, 25 יורו, העיד היטב על אופי תפריט היין של המסעדה.

מומלץ לחלוטין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו