שגיא כהן

התקופה האחרונה היא תקופה של פתיחות גרנדיוזיות – "טאיזו", "אריה", "עלמה" – קל ללכת לאיבוד בתוך הרעש ולחשוב שזה כל מה שקורה כרגע. בא "קפה פליקס" – הצנוע, מסביר הפנים ורב הקסם – ומבהיר שבתוך הקקופוניה הזו אפשר להשמיע קול גם בלי רעמי תופים.

"קפה פליקס", המסעדה הראשונה בפרויקט הרובע ביפו, הוא מסוג המקומות שהביוגרפיה שלהם נשמעת מבהילה: הוא הוקם על ידי איש צעיר, שחלם על המקום הזה עשר שנים שבהן עבד כמנהל מותג ואסף בשקדנות רשמים ממקומות שאהב כדי לבנות בעזרתם, יום אחד, מקום כלבבו. רומנטי, נכון? אז תקשיבו טוב: אם יש לכם חבר שנמצא עכשיו באמצע התהליך הזה, קחו אותו הצידה ותלחשו לו באוזן: "אל תהיה אדיוט". מסעדנות היא תחום שניפוץ חלומות נפוץ בו אפילו יותר מאשר חציל קלוי על מצע טחינה (עם סילאן, בטח שעם סילאן). זה יפה, זה מחמם לב, אבל בדרך כלל סיפורים מהסוג הזה נגמרים במסעדות שנראות כמו אלבומי תמונות מבולגנים ומתנהלות כמו אוסף הצילומים הישן שלכם. וכמובן, במהלומה פיננסית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ