הטוב, הרע והאינג'רה: מה הסיפור של "באלינג'רה", האתיופית החדשה

מסעדת "באלינג'רה" בתל אביב עוד לא החליטה מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה: מסעדה, דוכן מזון מהיר או אירוח ביתי? בינתיים, יותר משהיא מעוררת סקרנות 
בנוגע לאוכל האתיופי, היא יוצרת תחושה 
של חוויה שמוצתה בביקור אחד

שגיא כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שגיא כהן

"באלינג'רה", מסעדה אתיופית חדשה בכרם התימנים בתל אביב, מציגה חדשות אופטימיות: מתברר שהמטבח האתיופי השלים את השתלבותו בזרם המרכזי של הקולינריה הישראלית. יש בו נגיעות. ויש גם סלט כרוב, גזר ותפוחי אדמה. הנגיעות הובטחו כבר בשיחת הפתיחה: "אנחנו מנסים להגיש מטבח אתיופי עם נגיעות מקומיות כדי להפוך את המטבח האתיופי לנגיש יותר". על פניו, זה נשמע רעיון לגמרי לא רע. למעשה, דווקא לא. אם כדי להיות "נגיש", המטבח האתיופי צריך לאבד את חדותו ולכידותו, אולי כדאי היה לבחור דווקא בכיוון ההפוך? כלומר, במקום "נגיעות" מקומיות, לחדד עד כמה שאפשר את אופיו וזהותו הייחודיים כדי שייכנס לשיח הקולינרי לא כמתגנב, אלא כשותף מלא?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ