האם המסעדה היפנית מהיקרות בארץ שווה את הכסף?

במסעדת Dinings במלון נורמן במרכז תל אביב עושים הכל כדי שלא תרגישו בארץ. יש שם גם כמה מנות יפניות מצוינות עם חומרי גלם משובחים, והמוקפדות צועקת מכל צלוחית. אך האם זה מספיק לאנשים הרגילים שרוצים לאכול צהריים?

עומר שוברט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים16
עומר שוברט

הנינוחות העילאית השורה בשעות הצהריים על הגג של מלון נורמן במרכז תל אביב עשויה לעורר תחושה של אי נוחות מסוימת, שמקורה בחוסר שייכות. כי אנשים רגילים לא יושבים בשעת צהריים של אמצע השבוע על הגג של מלון נורמן. לאנשים רגילים אין את הזמן ואין את הכסף. לאנשים שיושבים באמצע היום בדיינינגס, סליחה - Dinings - המסעדה היפנית שעל הגג, ומשאירים לפחות 150 שקל על ארוחת צהריים איטית ולא מאוד גדולה, יש הרבה כסף שקונה עבורם לא רק זמן, אלא גם את אותו הלך רוח נינוח כל כך שייצרו פה עבורם. הלך רוח המורכב ממלצריות מיומנות בלבוש של עובדות ספא, חיוכים אוטומטיים הנשלחים מכל עבר ומוקפדות כמעט מתריסה על כל פרט. הפסקול באנגלית כמובן, ואם תשאל בעברית, תידרש עבור אנשי הצוות תקופת הסתגלות קצרה להפנמת העניין. לקולינריה תפקיד משני בכל הסיפור. מגישים פה כמה מנות יפניות מצוינות עם חומרי גלם משובחים, והמוקפדות המדוברת צועקת מכל צלוחית. ועדיין, זו אינה מסעדת עילית יפנית, כפי שאולי כיוונו כאן. יש כמה אלמנטים עילאיים (מחלקת הטמפורה, השאבו-שאבו), אבל לא משהו שמפר את השלווה. זה טעים, זה מושקע, זה מוקפד, אבל הרבה פחות מסעיר מלמצוא עסקית מוצלחת ב-60 שקל לראש.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ