בצקים זה שמחה

איך זה שנאפיס עדיין איתנו?

רגע לפני פסח נחת עומר שוברט במסעדת נאפיס בראשון לציון, לארוחה עמוסת פחמימות וכנפיים ברוטב צ'ילי מתוק. הוא לא חשב שמעסקית הצהריים הזאת נדרשת תקופת התאוששות לא קצרה

עומר שוברט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עומר שוברט

בתפריט החדש של נאפיס אין פתות. ולפחות מבחינתי, מדובר בלא פחות מרעידת אדמה קולינרית. אבל רגע לפני שההלם שקע והתחלף בתחושת השלמה מעיקה, הגיעה המלצרית והרגיעה: אפשר להזמין פתות. לא בתפריט, אבל מי שמתעקש - מקבל. אפילו במסגרת העסקית. כלומר, בנאפיס לא רוצים שתאכלו פתות. ככל הנראה מאותן סיבות שליצמן לא רוצה שתאכלו מקדונלד׳ס. בני אדם לא אמורים לאכול פתות. אבל בנאפיס מבינים שיותר מדי אנשים עדיין מגיעים לנאפיס כדי לאכול פתות. איפה עוד אפשר לאכול פתות? לכן אי אפשר לסגור את מקדונלד׳ס. כלומר, את נאפיס. גם לא לשיפוצים. וסניף חולון העתיק, שנמצא בכלל בראשון לציון, זקוק נואשות לאיזו מתיחת פנים. או לפחות לכמה תיקוני טיח בסיסיים. אבל אם יסגרו לשיפוצים, איפה יאכלו כולם? מה יעלה בגורלם של היושבים בחדר ההמתנה? מה יהא על משתמשי אפליקציית הזמנת המקום הפופולרית שמעדכנת בזמן אמת על מיקומך בתור? ואיך זה שלמסעדה בגודל של אולם אירועים יש בכלל חדר המתנה ואפליקציה להזמנת מקומם? בקיצור, איך זה שנאפיס עדיין איתנו? ועוד בלי פתות בתפריט? יותר מדי שאלות, ולא בטוח שיהיה מי שיענה עליהן. כי עסקית הצהריים הזאת דורשת תקופת התאוששות לא קצרה. 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ