המנות של OCD מספקות תמונות טובות לאינסטגרם, אבל מה עם הטעם? - ביקורת מסעדות - הארץ

המנות של OCD מספקות תמונות טובות לאינסטגרם, אבל מה עם הטעם?

לא הטעם, לא הריח, לא המרקם: במסעדה החדשה "OCD", 
הדבר היחיד שחשוב הוא שהאוכל יהיה פוטוגני. יכול להיות 
שזו בכלל לא מסעדה אלא איזו פרודיה מתוחכמת?

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שגיא כהן

ששף שמצלם מנות לאינסטגרם יפתח מסעדה זה בערך כמו שהילד שלכם יחזור עם ציור של בית מהגן ויחליט שהוא פותח חברה קבלנית. אבל בבולמוס המסעדות העכשווי, הכל הולך. רז רהב (המתכנה, גם על ידי עצמו, רזי ברווזי), אינסטגרמיסט עתיר לבבות, פתח מסעדת קונספט חדשה: OCD. הקונספט? תשע מנות קבועות, קטנות, המוגשות על ידי השף וצוותו למספר מצומצם של סועדים שיושבים סביב מטבח פתוח ומבלים את הערב בהתבוננות בצוות מכין את המנות. ולא נותר אלא לתהות עד כמה מלא בעצמו צריך להיות אדם כדי לצפות מאנשים להקדיש שעתיים וחצי מחייהם ו-280 שקל מממונם כדי להתבונן בו מזליף טיפות איולי חמציצים על טרטר שוקולד לבן. הקונספט של OCD אינו מקורי. יש לא מעט מסעדות כאלה בעולם, כמו למשל Chef's Table At Brooklyn Fare הניו־יורקית (הנפלאה) או Hedone ו-Kitchen Table הלונדוניות (הפחות). זו האחרונה נראית כמקור ההשראה המיידי ל-OCD. ואני משתמש במונח "השראה" באופן הליברלי ביותר: אפילו נאום קבלת הפנים נשמע כתרגום קלוקל של הנאום שג'יימס נאפט נושא במסעדתו הלונדונית. בנאום הזה – שזכינו לשמוע רק אחרי 20 דקות שבהן ישבנו בחושך עם מוזיקה רועשת בלי להבין מה רוצים מהחיים שלנו ("סליחה שהתעכבנו והייתם צריכים לחכות", התחיל תיאטרון האבסורד) – הוצגו אנשי הצוות, הפלור ושאר כוכבי הדרמה שבפתח. וכל העסק היה כל כך מרתק עד שדי מהר העניין הלך והתמקד בסוגיה אחת: ניסיון לפצח את הקוד מתי אנשי הצוות לובשים כפפות לפני שהם נוגעים באוכל שלי, ומתי לא.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ