איך יצאנו עם חיוך מארוחה שהתחילה בהתרסקות

המלצרים בגרינברג אדישים והמנות הראשונות מעליבות, אבל אז הגיעו העיקריות הכמעט מושלמות ומוס שוקולד אחד בלתי נשכח

עומר שוברט
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עומר שוברט

קצת אחרי שהתיישבנו בגרינברג, הבראסרי של אזורי חן, התרסקה אשה מבוגרת שניסתה להתיישב בשולחן הסמוך. הרצפה במרפסת הסגורה של המסעדה - והפעם זו לא מטאפורה - קצת עקומה. תוסיפו כיסא עץ רעוע ותקבלו אשה מבוגרת שמנסה להתיישב, קורסת אחורה וראשה מוטח ברצפה. רק לראות את זה היה כואב. הסועדים בשולחנות הסמוכים מיהרו לקום לעזרתה. הגיעה גם רופאה שישבה בקצה השני של המסעדה. הקשישה היתה הלומה, מלמלה שהכל בסדר, אבל היה ברור ששום דבר לא בסדר. ובזמן שכל המיני דרמה הזאת התחוללה, אף אחד מאנשי הצוות של המסעדה לא נצפה בזירת האירוע. אם הם הצליחו לפספס התרסקות בסדר גודל כזה, מדובר בבעיית קשב די חמורה. אם הם ראו ובכל זאת לא ניגשו, מדובר ב...יודעים מה, אני מעדיף לא לחשוב על התסריט הזה. והיתה גם ארוחת צהריים. שהתחילה כמו משהו שנראה בדרך לעוד התרסקות, אבל איכשהו הסתיימה עם חיוך.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ