שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שגיא כהן
שגיא כהן

סוף סוף, אחרי יותר מעשרים שנה, קמה מסעדה אסיאתית שיכולה להתחרות ב"בית תאילנדי". בשני מובנים מהותיים "קאב קם", המסעדה החדשה של יריב מלילי מ"בית תאילנדי" (והם יכולים לקרוא לה בר אוכל מהיום עד מחר: ארבעה עמודי תפריט גדושים זו מסעדה), אפילו עולה על הורתה.

תחילה, העיצוב. "קאב קם" היא מקום מעוצב, לא מקום מקושט. זה אחד מאותם מקומות נדירים שבהם המסגרת הולמת את התוכן. על העיצוב אחראי אורי בן דרור, שעשה עבודה יוצאת דופן. זה חלל גדול, מאלה שעלולים ליצור תחושה של אולם, שאותו הוא שבר בעזרת בר מול הכניסה ובאמצעות אזור עבודה למלצרים שמחלק את השדרה המרכזית ליחידות אינטימיות. הקיר שפונה לרחוב מחופה בתריסי עץ, מהסוג שמזכיר ברים אסיאתיים בסרטים משנות החמישים (ושפופולריים בקלאסיקות משופצות באסיה עצמה, כמו למשל במלון "מטרופול" בהאנוי); בתקרה קבועים מאווררים, והתאורה (שבאופן חריג מצליחה להיות אינטימית ומאירה בעת ובעונה אחת) מתבססת על גופי תאורה קלועים מהמזרח הרחוק. זה שילוב של גוני חום, ירוק כהה, ברונזה וצבעי אדמה חמים, שיוצרים אווירה שבה אם האדם הבא שייכנס למסעדה יהיה גראהם גרין או מאטה הארי זה ייראה טבעי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ