קלארו: הגרסה הפחות מוצלחת של הבראסרי - ביקורת מסעדות - הארץ

קלארו: הגרסה הפחות מוצלחת של הבראסרי

בגרסת הצהריים של קלארו, האסתטיקה לא מספיקה כדי לכסות על מנות לא מספיק מוקפדות ועל תצוגת שירות מטורללת

עומר שוברט
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עומר שוברט

קלארו נהפכה לגרסה פחות מוצלחת של הבראסרי. מבאס לכתוב משפט כזה. קלארו לא אמורה להיות בראסרי. אחרי הכל, או בעצם לפני הכל, יש פה שף. רן שמואלי הוא שף. ומכאן מצופה למצוא מסעדת שף. גם רמות המחירים הגבוהות יחסית תומכות בעניין. אבל אז אתה מעיין בתפריט הצהריים וכמעט נרדם מול שעמום העיקריות: קציצות דגים, המבורגר, קורנביף, סלט ניסואז. יש גם ניוקי סרטנים. נו, בראסרי. אתה מנסה לפענח את התפוסה הדי מלאה, מביט על החלל הטמפלרי הבאמת מרשים ועל המנות הנאות שנוחתות על השולחנות הסמוכים, ומבין שמה שמוכרים פה זה בכלל אסתטיקה. אחלה אסתטיקה: מבנה אבן יפהפה, מטבח פתוח רחב ידיים, בוצ׳רים ענקיים וצילחותים מפתים. למסעדות מותר למכור אסתטיקה, לפעמים זה אפילו מוצדק. אבל בגרסת הצהריים של קלארו, האסתטיקה הזו לא מספיקה כדי לכסות על מנות לא מספיק מוקפדות ועל תצוגת שירות די מטורללת.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ