המהפכה של "ג'וז ולוז"

ב"ג'וז ולוז" לא מניחים דברים על דברים, מקשטים בפרחים וקוראים לזה "מטבח עכשווי", אלא ממש מבשלים. וזה רק אחד הדברים שהופכים אותה למסעדה נדירה באיכותה

שגיא כהן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שגיא כהן

את האמרה "אין לשפוט ספר על פי כריכתו" טבע, כידוע, גרפיקאי כושל. בדיוק כפי שאת הקלישאה "אל תדון יין על פי הקנקן" המציא קדר עם שתי ידיים שמאליות. מסעדת "ג'וז ולוז" המקסימה, לעומת זאת, היא דוגמה לכך שלפעמים רושם ראשון יכול לתעתע. כי זו מסעדה כל כך קשה לצפייה. ניסיתי למצוא דרך עדינה לנסח את הדברים, אבל איכשהו, צער בעלי חיים לרהיטים גוססים נשמע לי אפילו יותר גרוע. מאיפה להתחיל? מהקירות שצבועים בירוק־רעל ובאדום־מגלשות? מאוסף גופי התאורה שנראים כאילו נמלטו ממוסד לגופי תאורה תשושי עמעום? מהכיסאות והשולחנות, שאין בהם שניים תואמים, ואפילו לא אחד שאלטע זעכן ראוי לשמו היה טורח להעיף בו מבט? אתם יודעים מה? מצאתי דרך להגיד את זה: זה חלל פוסט אסתטי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ