שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בכמה שינויים, מסעדת "יריחו" יכולה להפוך לאחד מנאות המדבר החביבים של הקיץ

"יריחו" שביפו היא מסעדה נעימה עם שף שמפגין יד טובה ובטוחה. עכשיו רק צריך שהוא ייפטר מהקלישאות ויחדד את הכישרון הטבעי

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שגיא כהן

"הפוריטנים אסרו על מופעים פומביים של כלבים שתוקפים דובים", כתב תומס מקולי במאה ה-19, "לא בגלל הסבל שנגרם לדובים אלא בגלל ההנאה שנגרמה לצופים". באותו אופן אני מבקש להכריז בזאת על מורטוריום לשלוש שנים על הרכיבים הבאים: קציפת מסקרפונה; קונפי שום; טחינת שקדים. לא בגלל הסבל שהם גורמים לסועדים, אלא בגלל האושר שהם גורמים לטבחים. נזקם של שלושת אלה, ושל עוד כמה קלישאות מטבח פופולריות, ניכר היטב בתפריטה של "יריחו", מסעדה סבירה ונחמדה ביפו. השף של "יריחו" (מי קורא למסעדה על שם אקדח? לא, מסתבר שזה לא זה: דקלי יפו הסמוכים נראו לבעלים כנוה מדבר ויריחו היתה הנוה הראשון שעלה בדעתם) הוא עידן פרץ, שמפגין, פה ושם, ניצוצות של כישרון אמיתי, ולאורך כל הארוחה יד טובה ובטוחה. אבל פרץ (30) נמצא כרגע בשלב בקריירה שלו שבו הוא היה אמור להסתובב במסעדות גדולות בעולם, לעשות עוד ועוד סטאז'ים, ולפתח לעצמו שפה קולינרית עשירה. אדם הרי לא יכול לצייר את התקרה של הקפלה הסיסטינית אחרי קורס קצר, או אפילו תואר ראשון, במדרשת "הטובים לטיִיח". עם המנעד שהוא מפגין היום, לא קל לראות את הכישרון שלו מתגבש לכלל חזון קולינרי אישי, שלא לדבר על הגשמה של חזון שכזה. וכך, נראה שהכישרון של פרץ – שכמו כמעט כל מי שיודע כאן לטגן מקושקשת הפך לשף ראשי מוקדם מדי – עלול להמשיך ולהתבטא בהברקות ספורדיות, שלאט לאט תתמסמסנה בין קונפי שום לטחינת שקדים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ