מבחינת מסעדנות, "שאלוט" היא מסעדה נהדרת. מבחינת אוכל, ירחם השם

בכל הקשור לשירות, תשומת לב, התנהלות, וכן, גם איכות הבישול, "שאלוט" היא יופי של מקום. העניין הוא שבאים לאכול שם, וכאן הסיפור כבר אחר

שגיא כהן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שגיא כהן

זה חתיכת מקום מוזר. באמצע רמת החי"ל, צמוד למשרדי ערוץ 20, קמה מסעדה שמכנה עצמה "קווקזית, רוסית, ים תיכונית" כשרה למהדרין. מה זה אומר? אולי "סלט טונה טאטאקי בסגנון ניסואז"? או שמא: "סלט חזה עוף ברוטב טריאקי ואגוזי מלך"? ואולי בכלל "אסאדו קר"? למעשה, התפריט חושף מסעדה שמצטיירת כסובלת מאישיות רבת פצל: מצד אחד, שורת מנות מהמטבח הקווקזי, לצדן קלאסיקות רוסיות, ושאר התפריט הוא שעטנז (מותר להגיד את המלה הזאת על כשרה למהדרין?) שיחד אולי מסמל את מה שנתפש ב"שאלוט" כ"ים תיכוני": כל מה שמעולם לא היה חלק מהאימפריה הסובייטית. פיצול האישיות הזה ניכר גם בעניין מהותי יותר. מבחינת מסעדנות, "שאלוט" היא מסעדה נהדרת: שירות, תשומת לב, רמת ביצוע, התנהלות. מבחינת אוכל, ירחם השם.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ