אז מי זוכה בתואר הארוחה הגרועה של השנה?

רק דבר אחד מסעדני ישראל לא היו מוכנים לעשות בשנה החולפת: להצטיין במשהו. כך קיבלנו מסעדות שכולן בנויות על פי אותו שטאנץ. שלא לדבר על מסעדות הנישה הכשרות והטבעוניות

שגיא כהן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
שגיא כהן

ועכשיו, כולם להצטרף (כפיים!) בדבקות: "והעיקר, ו־ה־ע־י־ק־ר, לא להתנשא כלל". זו, כך דומה, היתה בשנה היוצאת סיסמת הקרב של התרבות הפופולרית שלנו כולה. לכן, התחילו להופיע בפרסומות דוגמנים מכוערים, כדי שלא להתנשא חלילה עלינו, פשוטי המראה. לכן, בתוכניות הזמר התחילו להופיע זמרים מזייפים כדי שאף אחד שלא מסוגל לפזם כהלכה את "התקוה" במקלחת (ואני מאד מקווה שזה מה שאתם עושים) לא יחוש, ירחם השם, שמתנשאים עליו. לכן, המרואיין המבוקש ביותר בטלוויזיה הוא אדם שאיננו מסוגל לנסח משפט, כדי שאנו, עילגי הלשון, לא נחוש ולו בשמץ התנשאות. ולכן, שירה נהפכה כאן פתאום למשהו בלי חרוז ומשקל, כדי שאנחנו, ערלי האוזן, לא נחוש חלילה שהמשוררים האלה (מי מממן אותם, אני רוצה לדעת: מי מממן אותם?) מתנשאים עלינו. ולכן, תלמידים שיודעים את התשובה בכיתה לא מרימים, רחמנא ליצלן, את האצבע, כדי שאיש לא יחשוד ש"האינטלקטואלים" האלה (אלק) באים להתנשא על הבורים והעצלים (כן, כן. סיפור אמיתי). תרבות שלמה שהולכת ומיטפשת מרצון.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ