"אולה" ולא להתראות: למה מבקר המסעדות לא יחזור ל"הולה"

ההתנהלות הזכירה תחנת רכבת בשעת השיא והאוכל היה מבורדק לא פחות: הארוחה ב"הולה", שבחזיתה השף עתיר הזכויות ויקטור גלוגר, היתה מפגן של כל מה שיכול להיות גרוע

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

הטורטליני היו בסדר גמור. קצת עשויים מדי, ועלי הסלק הזעירים שפוזרו עליהם היו מיותרים כמו כל עלי הסלק שפוזרו על כל מנת פסטה מאז היות עולם, אבל הם היו בסדר. הבצק היה גמיש, המילוי נכח, וחמאת החמציצים ריעננה. אמת, קונפי השום שנוסף לצלחת היה מיותר, כמו בכל מנה אחרת שבה הופיע במהלך הערב, אבל בסך הכל? בסדר גמור. צר לי, אבל הארוחה ב"הולה" היתה כל כך גרועה שהייתי חייב למצוא – כמעט להמציא – נקודה חיובית כדי להקהות, ולו לרגע, את תחושת הדכדוך המייאש שהערב כולו השרה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ