העסקית שהיתה טעימה לנו יום אחרי

בלב מושב בית יצחק פועלת בשקט בשקט המסעדה המצליחה אנאמרו. התפריט עצום בגודלו, המנות אפילו יותר והאוכל טעים בהרבה אחרי לילה במקרר. האם זאת תמונת המצב של המסעדנות הישראלית החדשה?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

המסעדות האמיתיות שלנו בסכנת הכחדה, אבל המסעדנות הישראלית חיה ובועטת: מקומות שעושים אוכל, מגישים אותו וכנראה מצליחים להרוויח מזה כסף. או לפחות למלא את המקום. תופעה על טבעית שכזאת היא אנאמרו הוותיקה בבית יצחק שבשרון (מאז האיחוד ההיסטורי יש לומר בית יצחק-שער חפר). אתה מנסה לפענח את ההצלחה: האם זה התפריט האינסופי? ההבטחה היפנית הגלומה בשם? אולי השממה הקולינרית היחסית שבה הוא פועל? את התשובה מצאנו במקום אחר. באינסטינקט היהודי, הגלותי וההישרדותי הוותיק: ההבנה שהשאריות חשובות הרבה יותר מהארוחה עצמה. ומה אתם יודעים, הלינגוויני אכן השתפר אחרי לילה במקרר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ