ואז נזכרנו שבעצם אנחנו לא טבעונים והתחלנו לאכול

כמה מהמנות הטבעוניות הטובות בעיר מוצעות ב"הוטל דה ויל", שאינה מסעדה טבעונית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

לעתים מתקבל הרושם שהסטנדרטיזציה של תפריטי ישראל – לעולם טרטר, תמיד סלק, לנצח לברק – היא לא כניעה של השפים, היא טריק שלהם. קצת כמו הבדיחה הישנה על הבלגים ושוקולד (היא גזענית מכדי שארגיש נוח לכתוב אותה, ראו את הסרט "ברוז'"), הסטנדרטיזציה של הטקסט – טרטר/דג נא/קרפאצ'ו – היא תכסיס של השפים כדי לא להבהיל את הלקוחות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ