גם כששגב משה פותח בר קוקטיילים יפני, יש לזה טעם של שגב משה

הסושי הגיע עם שברי תפוצ'יפס, הפונזו התחפש לסירופ מייפל, את הדגים היה אפשר להחליף בקלות ביריעות סינתטיות מקינואה, ורק קינוח בנעל היה חסר. מה קורה כששגב משה פותח בר קוקטיילים יפני

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

היה צפוי שאחרי ששגב משה יצא מגדרו כדי להעליב את השגריר היפני בפרשת קינוח הנעליים, הוא לא יקפח גם את שאר האומה היפנית. ואכן, ל"ניהון נו־בה" החדשה שלו יש פוטנציאל מבטיח להעליב לא רק את כל האומה היפנית, אלא גם את כל מי שאי פעם ביקר ביפן, אכל אוכל יפני או קרא את "נוריקו סאן". יש לא מעט מוסר השכל בכך ש"ניהון נו־בה" נפתחת בדיוק באותה עת שבה מסעדת "שיראטויה" של עלי גרוסמן נסגרת. כי "שיראטויה" היתה מסעדה לישראל של לפני עשרים שנה: סקרנית, קוסמופוליטית, פתוחה, שואפת להרחיב אופקים, רגישה לניואנסים. שגב, לעומת זאת, הוא ישראל של היום: יודעת־כל, לאומנית, מוקפת חומות, עדרית. האוכל של "שיראטויה" ניסה להיות – כמו אוכל יפני אמיתי – עתיר ניואנסים. לאוכל של משה יש ניואנסים בערך כמו לשלט פרסומת בנתיבי איילון. אז פלא שהוא שר הטבחים המועדף על הבטוחים בצדקתם?

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ