מפת הדרכים

השף ג'ובאני פסריני זנח את התקינות הפוליטית, והסועדים שלו הרוויחו בגדול

ב"פסריני" הפריזאית יש שילוב מדויק ומזהיר בין כבדות ה"קוצ'ינה פוברה" לקלילות של אמנות המטבח הצרפתית. מה שאין, בדיוק בגלל השילוב הזה, זו אתיקת מזון צדקנית

שגיא כהן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שגיא כהן
  • שם המסעדה: Passerini
  • כתובת: 65 
Rue Traversière, פריס, 75012, צרפת
  • טלפון: 43422756 1 33 +

קו החזית המשתנה תדיר של פוליטיקת הזהויות הופך את הידידים של אתמול לאויבים של היום. רק אמש הדבר הנכון ביותר מבחינת האתיקה של המזון היה סלואו פוד. מגדלים מקומיים, מסורות מושרשות, אוכל הנובע מקרקע הולדתו, טיפוח קפדני של זנים מקומיים. נשמע טוב, נכון? מסתבר שרק אם אתם פשיסטים. היום זה המקום הגרוע ביותר להיות בו אם אתם שואפים להתחמם בתוך אמבת המוסר הצדקנית: מגדלים מקומיים? באמת? מה אתם רוצים להגיד בזה: שאין כניסה לזרים? מסורות מושרשות? מי אתם: השחר הזהוב? מפלגת החירות האוסטרית? אוכל הנובע מקרקע הולדתו? ומה עם מי שנעתק באלימות זדונית מקרקע הולדתו, לו אין אצלכם פתחון פה קולינרי? והגרוע מכל: הגנה על זנים מקומיים. סליחה, אבל למה הצירוף הזה נשמע לי מוכר? פתאום לציין שדבר מה הוא גידול מסורתי, או מעדן מקומי, הפך בחוגים חסרי המוסר שיודעים לחלק ציונים מוסריים לכל בננה (דווקא בננה היית צריך לבחור, אה? גזען) לכבד האווז החדש. ומאחר שאין, כידוע, דבר שאדם משתוקק אליו יותר מאשר לתו תקן מוסרי מאלה שאינם יודעים לקרוא או לקבל ביקורת (אבל מלמדים קריאה ביקורתית), ממילא אני ממהר ונוטש את כל עקרונות האתמול, וממהר להסתפח אל אופנת ההתקרבנות של היום. אוכל צרפתי בפריז? רק על שולחנה של הגברת לה פן. מעתה אמור: פאטה? רק בטקסס. כלבי ים? רק בפתח תקוה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ