המסעדה המעולה שמוכיחה כמה טוב להיות עשיר

יש משהו מאוד לא ספורטיבי ב"L28", המסעדה החדשה והנהדרת של האחים ירזין (מ"עד העצם" ועד "מגזינו"; מ"צ'ימיצ'אנגה" ועד "טוני וספה"). היא לא מתחרה בקבוצת המשקל שלה. משהו כמו מתאגרף במשקל כבד שנקלע לתחרות חובבים במשקל קל־חצי־בינוני.

חוסר הספורטיביות הזה – חוסר ספורטיביות? מפרק להם את הצורה – הוא פונקציה של מבנה הבעלות הייחודי. "L28" היא חלק ממרכז "סטארט אפ ניישן", פרויקט פילנתרופי שמאפשר ליזמים חממה לפיתוח ולמפגש עם משקיעים. בראש הפרויקט עומד איש קרנות הגידור (EMC) פול סינגר (איש שלא בכוונה הוא כרגע גם הבעלים של קבוצת הכדורגל מילאן). ברוח הפילנתרופיה האמריקאית, המעורבות של משפחת סינגר לא הסתיימה בכתיבת צ'ק: הם גם שותפים. מתוקף כך, הם קיבלו עליהם את עיצוב הבניין והמסעדה ועשו זאת בסטנדרטים שאליהם הם רגילים. כלומר: קרנות גידור. את המסעדה, כמו את כל הבניין, עיצבה "קימל־אשכולות", והיא עשתה זאת עם תקציב שמסעדה ישראלית לא יודעת אפילו לכתוב. כיסא כאן עולה כמו שיפוץ ממוצע.