נאיה: זו מסעדה או אסון אקולוגי?

בשר במרקם של בר'לה שבחיים לא ייצא החוצה, מנה שהצליחה להיות תפלה ומלוחה מדי בו בזמן ואחת שהזכירה מדוזה מופשרת היו רק חלק מהחוויה ב"נאיה". 2019 לא היתה יכולה להתחיל נמוך יותר

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

ספק אם יש משהו שמגדיר טוב יותר את ישראל בפרוס 2019 מאשר משתאות סילבסטר במסעדות כשרות. "נאיה" שבבית נקופה, למשל, הציעה ארוחה של חמש מנות: סלט פומלות, צלעות טלה, שיפודי אנטרקוט. האם יש דרך יהודית יותר לחגוג את מילת מושיעם מאשר צלעות טלה? כשרות?

אבל "נאיה" היא הרבה יותר מאשר דוגמה מכמירת לב לסכיזופרניית העם־בחירה/ככל־העמים שלנו. זו מסעדה שמיטיבה לסכם את הפוליטיקה הישראלית: אנשים הפסיקו לצפות שיעשו למענם. זהו. הרמנו ידיים. אין הרי שום סיכוי ששר התחבורה יבנה כבישים; ששר הבריאות ידאג לחולים או ששר המדע יקדם מחקר. במקום זה, בחרנו באלטרנטיבה מוכרת מהספרות הפסיכולוגית: השאה עצמית. אין כבישים? נשכנע עצמנו שהפקקים הם קצת זמן לעצמי. אין בריאות? לשכב במסדרון זו פריבילגיה. בחדרים מחניק. אין חינוך? מה עיחפת לי עני?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ