"מן טן טן": ראמן טוב זה לא מספיק

אמנם הראמן ב"מן טן טן" היפנית מצוין, אבל התפריט המפוזר, השירות האנמי ושלל מנות מרירות מעוררים את החשש שמה שידענו על מסעדות כבר אינו תקף

שגיא כהן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שגיא כהן

בשלב מתקדם של הערב במסעדת "מן טן טן" נחתו על שולחננו לפתע ארבעה דגיגונים צלויים בגריל. "השישאמו (Shishamo) שלכם", הכריז המלצר בגאווה. "לא הזמנו", ענינו, "אפילו לא ידענו שיש שישאמו בתפריט". "כן", ענה המלצר, כשהמנה ממשיכה להתקרר, "זה אחד הספיישלים שלנו". המלצר לקח בסופו של דבר את המנה לסועדים שבטח מתים על שישאמו קר, ולאט לאט התדהמה גברה. כשהגענו למסעדה, המארח החביב שהסביר לנו את התפריט לא טרח להזכיר שיש ספיישלים. במקרה הוא בדיוק הזדמן לאזור. תהינו. "פשוט טעות שלי", הוא התנצל בחן, "טעות שלי". "אז מה הספיישלים?" "ספיישל אחד", הוא תיקן, יש לנו סלמון במשהו. "ומה עם השישאמו?", ניסינו את מזלנו. "היה בתחילת הערב, נגמר. זו היתה המנה האחרונה". איזו אכזבה. חצי שעה חלפה עברה ומלצר ניגש לשולחן שלידנו ובהתלהבות פירט את מיוחדי היום: סלמון ושישאמו. ניצלנו רגע שבו המארח האדיב לא השגיח והזמנו גם אנחנו שישאמו. עברו כמה דקות ומנה מבהילה נחתה על השולחן. ארבעה דגיגים שדופים, מהם נדף – אתם יודעים מה? אין לי כוח לברור מלים – ריח של שוק מליחים רוסי ביום חמסין. נגסתי. הדג היה מר, יבש, ואם לא הייתי מתבייש הייתי יורק חזרה לצלחת. הרגישו על דג "עלה הערבה" האומלל את כל תלאות המסע הקפוא מנורווגיה לישראל (שישאמו יפני יש כמעט רק ביפן).

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ