בסוף המסדרון יש מסעדה שלא תרצו לפספס

"ג'ורג' אנד ג'ון" היא הזדמנות נדירה לחוות אוכל מורכב, מקורי ובוגר. אז למה, לעזאזל, לדחוף אותה לפרוזדור בלובי של מלון?

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

שפים אוהבים לציין את חשיבות הפרטים הקטנים. ייתכן מאוד שהפרט הקטן הראשון ששף צריך להקפיד עליו הוא שכל הטקסטים שמתארים את המסעדה שלו יעברו דרכו. הנה, כך מתוארת מסעדת "ג'ורג' אנד ג'ון" החדשה באתר של מלון "דריסקו": "מסעדת ג'ורג' אנד ג'ון מושתתת על שילוב תרבות הקז'ואל עם דקויות מטבח עילי". והופ, עבר התיאבון. הקז'ואל עכשיו הוא תרבות? ומה הפרטאץ'? ציוויליזציה? ומטבח עילי זה דקויות? ומושתתת? אבל זה עוד החלק הטוב. כאן הם רק מדברים שטויות. בהמשך, הם כבר סתם מבלפים: "המסעדה ממוקמת במפלס הכניסה של המלון שהינו חלל יוקרתי, עם תקרות גבוהות, עמודי שיש וציורי קיר". או בעברית: בפרוזדור. המסעדה הזו ממוקמת בפרוזדור. למען האמת, המיקום (היוקרתי) הוא הבעיה הגדולה ביותר שלה, כי זה לא משנה כמה משתדלים (והשתדלו) ועד כמה מסווים (והסוו), אתה אוכל בפרוזדור בלובי של מלון. נכון, זה שיפור יחסית למסעדה קודמת שפעלה כאן (ההיא היתה במרתף), ובכל זאת. וזה מצער לא רק מחמת הפרוזדוריות, אלא בעיקר מכיוון שהאוכל המעולה של תומר טל ראוי להרבה יותר. וגם הסועדים. כפי שנכתב כאן כבר יותר מפעם, יש בתל אביב עשרות מקומות שאפשר לאכול בהם טוב. מה שחסר הוא מסעדות. ו"ג'ורג' אנד ג'ון" כל כך קרובה להיות מסעדה טובה, שההחמצה (הקז'ואלית) קצת מתסכלת. לא רק המיקום בעייתי, גם לשירות יש לאן להשתפר. כרגע המלצרים נראים כמי שהכתיבו להם פרוטוקולים והם כל כך עסוקים בלנסות למלא אחריהם שאין להם פנאי לשירות. וזה לגמרי לא נורא חוץ מדבר אחד: אם עוד מלצר אחד ישתמש במלה "ביס", יהיה לו מקום בתוכנית הריאליטי הקסומה "המלצר שנשכח על אי בודד. לתמיד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ