מאיזו מסעדה נמלט המבקר ואיזו העניקה לו מקלט מנומנם באותו ערב

והפעם: על בריחה בהולה מ"סטולרו", המתחזה למסעדת חוף מסוג חדש, וביקור מדשדש ב"ברבוניה הקטנה", מסעדת דגים מהסוג הישן עם תפריט מסורתי. כן, זה היה ערב יגע

שגיא כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שגיא כהן
  • שם המסעדה: "סטולרו"; "ברבוניה הקטנה"
  • כתובת: אליעזר פרי 14; בן יהודה 192, ת"א-יפו, ישראל
  • טלפון: 077-9800400 "סטולרו"; 03-5240961 "ברבוניה"

ממה נובע הצורך הכפייתי של כל זוּלָת חוף מצ'וקמקת להיקרא מסעדה? למה מקום כמו "סטולרו", מקום זרוק, עם תפריט מסמורטט (מילולית: התפריטים רטובים ומתפוררים), שירות דרדסי (מהצד הגרגמלי), ואנטיפטיות הוליסטית, חש צורך להציג עצמו כמסעדה? בגלל הסלמון? בגלל הסלמון השני? בגלל השניצל? מה זה נותן למקום שכזה, חוץ מאשר לקוחות שייצאו כועסים כשיגלו שלא הגיעו לאן שהבטיחו להם? זה נהיה עכשיו סמל סטטוס? "פתחתי מסעדה"? זה הרי בערך כמו שילד שבונה ארמון בחול יודיע שהוא פתח משרד ארכיטקטים. אבל לא ילד נחמד, אלא אחד מהילדים האלה שבועטים בכל ארמונות החול ואז רצים לבכות לאמא. זוּלָת חוף, מקום לבירה לתיירים שהחום אייד את בינתם, וזהו. אבל מסעדה?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ