המשלוח הזה הוא לא פחות מפיוז'ן בין בוואריה לצ'יוואווה

דוגמיות מזון, טאקוס פיקנטי כמו שניצל מאתמול וקרוטונים שלא יוצאים מהבית בעוצר. המשלוח מ"אל גאטו אזול" הידרדר מאז הסגר הראשון

שגיא כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שגיא כהן

אם מישהו היה אומר לפני עשר שנים שיבוא יום ונשב בסגר בגלל מגיפה ונאכל אוכל מקסיקאי, החלק שהייתי מתקשה להאמין לו הוא "אוכל מקסיקאי". גורל המטבח העשיר הזה לא שפר אצלנו. כמו הרבה מטבחים תובעניים (תאילנדי, הודי), זה מטבח שקל מאוד לחקות את סממניו החיצוניים. קצת צ'יפוטלה, מעט קמח תירס, סומבררו, והופה: ספידי גונזאלס. בשנים האחרונות אפשר היה להתחיל להיתקל אצלנו באוכל הבסיסי של המטבח הזה, כלומר, זה שנמצא דרגה מעל רמת אוכל לתלמידי קולג' שיכורים, כשהוא מבוצע עם חומרי גלם קצת יותר הולמים. ובכל זאת, למקסיקאית של ממש עדיין לא זכינו. גם "אל גאטו אזול", שהצטרפה למציעות מנות הצ'יפוטלה, אינה חורגת מכלל כך. היא מגישה - במשלוחים - אוכל כביכול-מקסיקאי (ושאיננו כזה: צ'ילי קון קארנה) פשוט ודי אלמנטרי. מה שמעניין בסיפור הזה הוא שושלת היוחסין שלה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ