"מונאר" ההודית היא הדבר האמיתי, גם במשלוח

בעת הזאת, כשמסעדות בוחרות לזנוח את דגל "חומרי הגלם" ולהחליף אותו ב"תיבול כהלכה", "מונאר" מציעה אלטרנטיבה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שגיא כהן

אחת התופעות המובהקות שמאפיינות את המבוכה הקולינרית השוצפת של ימי הכולרה הנוכחיים היא המעבר המובחן ממטבח שמתמקד בחומרי גלם למטבח מבוסס תבלינים. לפני שהכל החל, אי אז בימי התום של פברואר, המטבח היוצר שלנו היה בעיצומה של תנופה לכיוון חומרי הגלם. מטבח אלגנטי, שמבוסס על טעמיהם הטבעיים של חומרי גלם מעולים ומכוון למי שיש לו הפנאי המנטלי ושלוות הנפש להעריך ניואנסים. ודומה שהשורה הקודמת מספיקה כדי להבין מדוע התנופה הזו נעצרה בחריקת בלמים שאפילו שמן כוסברה ארטיזנלי לא יכול לעמעם. ניואנסים? עכשיו? בתוך המציאות האפורה שבה יום רודף יום וזום רודף זום, בעיצומם של ימים שבהם כשאתה שואל אנשים מה שלומם הם עונים שהם עדיין מחזיקים את הראש מעל המים אבל כבר לא בטוחים שהם זוכרים למה, מי יכול להתעכב ולהתפעל מאיכותו המלבלבת של אספרגוס סיני בעונתו? עכשיו הזמן לכתמי צבע גדולים, בוהקים, אגרסיביים. למשהו עם שוליים ברורים ואפקט מובהק, שיפיג, ולו במעט, את הערפול המטושטש של היומיום. לחריף, לחמוץ, למתובל, לחד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ