בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כיפכופים וקקופוניה במסעדת "ברנז'ה"

שירות רע, מקום צפוף וחם, אוכל בעייתי, מוזיקה שהיא מפגע אקוסטי: מיהם בדיוק האנשים שמגיעים למסעדות דוגמת "ברנז'ה" החדשה, במתחם שרונה בתל אביב, ומוכנים לשלם כ-500 שקל לזוג?

98תגובות

בשבוע שעבר התגשם לי חלום. נסעתי באבן גבירול ולצדי נסע אופנוע משטרה שעצר את כל אלה שתמיד כשרואים אותם מפטירים "אח, אם רק היתה כאן עכשיו משטרה". הוא נקש על חלון המכונית שחסמה את נתיב התנועה הציבורית ונתן קנס. אחר כך עצר את המכונית שפנתה ימינה מהמסלול השמאלי, ביקש רשיונות וכתב דו"ח. ובזכות התנועה הצפופה עוד הספקתי לראות אותו עוצר את הרכב שחתך בפראות רוכבת אופניים וחוזר על הטקס. אושר כזה, כידוע, לא יכול להימשך זמן רב. ועוד באותו ערב הלכתי ל"ברנז'ה", מקום חדש במתחם שרונה, ופגשתי, במכה אחת, את החונה בנתיב הציבורי, את הפונה מהנתיב השמאלי ואת חותך האופניים. והם היו ועדת קבלת הפנים.

הזמנו שולחן מראש. כשהגענו, קיבלה אותנו מארחת עם מכנסונים וכפכפים שמיהרה לעדכן שהזמנו מקומות על הבר. לא, תיקנו, הזמנו במפורש שולחן. לא, היא התעקשה, אתם הזמנתם מקום על הבר. ניסינו שוב. נקבנו ביום ושעת ההזמנה ובשם מקבלת ההזמנה, והמכופכפת בשלה: אתם הזמנתם מקום על הבר. כשהתברר לערכאה הראשונה שאנחנו לא מתכוונים לקבל בהכנעה את דין המחשב, היא דיברה אל כפתור החולצה שלה, האוזנייה שבאוזנה היבהבה, והגיעה החותכת מהמסלול השמאלי. לא, היא שיפרה גירסה, אתם לא הזמנתם על הבר, אני העברתי אתכם לבר, כי השולחן שלכם מתעכב. בסדר גמור, לגיטימי. ובכל זאת, אנחנו מעדיפים לשבת ליד שולחן. אם תחכו כמה דקות בחוץ – ומי יכול יכול לחשוב על הצעה מפתה מזו באוגוסט? – נסדר משהו. אנחנו מעדיפים לא לחכות בחוץ, יש אולי עוד מישהו שאפשר לדבר אתו?

מסעדה ברנז'ה
דודו בכר

הגיע מפעיל נוהל חניבעל המקומי. נעמד מולי בפוזה ובמרחק של חותך אופניים אחרי שהוא יוצא מהאוטו כשהוא חושב שאתם חתכתם אותו, ופתח ב"דבר ראשון, בואו נרגיע". שהוא, כידוע, המשפט הכי פחות מרגיע ביקום. ואז, אחרי שהבהיר לנו שאנחנו לא אדיבים, לא מנומסים, ובכלל למה אנחנו לא זורמים, הפלא ופלא: נמצא שולחן. ולאורך כל הזמן הזה הם לא הציעו רק פתרון אחד, הפתרון שאני מניח שאתם חשבתם עליו כבר לפני שתי פסקאות: שנשב ליד הבר עד שהשולחן יתפנה. והסיבה שהם לא הציעו אותו היא, בעיניי, מהות המקום: כי זה עוד עלול היה לעלות להם כמה לירות. שהרי בינתיים, בזמן שנחכה בחוץ, אולי ייכנס זוג, יישב ליד הבר, וב"ברנז'ה" ירוויחו פעמיים.

והדבר היחיד שתהיתי לגביו הוא מי יהיה הזוג הזה? כלומר, מי בדיוק האנשים שמגיעים למסעדות דוגמת "ברנז'ה" — אוכל רע, שירות רע, מקום צפוף, חם ורועש — ומחזיקים את הפן הזה של התעשיה בחיים? מי האנשים שמוכנים לשלם כ–500 שקל לזוג, על מה שביסודו הוא תפריט בית קפה בזיגוג מלולי, כדי להיות הפתאים המזיעים במופע להטוטנות? ודי לקרוא את התפריט כדי להבין שאתם לא בסתם מסעדה, אלא במופע ז'ונגלריות מהפנט. "סלט עלים אנדלוסי", "כנאפה טורקי", "רומסקו באסקי", "מוסר ים סיציליאני", ושיא השיאים: "קלמארי Istanbul style במילוי גבינת טולום תורכית ורוטב סגנקי".

מוצרלה הוטנטוטית

אני רוצה להתעכב רגע על התפארת האחרונה: סגנקי היא מנה יוונית של גבינה מטוגנת בפירורי לחם. כל שימוש אחר במונח הוא לא יותר מאשר לגלוג על הבורות היומרנית של הלקוחות. ובמובן הזה אנחנו מגיעים לאחד משלושת הדברים הטובים שיש ב"ברנז'ה": בניגוד למסעדות אחרות, כאן, עד כמה שניתן להתרשם, אפילו לא מתאמצים להסתיר שעושים מהלקוחות צחוק. ואם לא הבנתם את זה עד עכשיו, מיד מגיע האוכל. טוב, רגע, לא מיד. קודם צריך לשבת ולספוג את זיהום האוויר האקוסטי המתכנה כאן מוזיקה. פתאום לחכות בחוץ באמצע אוגוסט כבר לא נשמע נורא כל כך.

דודו בכר

מצד שני, יכול להיות שב"ברנז'ה" מאמינים שמטחי הקקופוניה האלה ירככו את ההתנגדות שעלולה להתעורר מול, נניח, "כנאפה טורקי במילוי תרד בלאדי, תפוחי אדמה מדורה, פטה תורכית ויוגורט צאן". אח, איזה מלים, איזה מלים. אבל רגע: מה בדיוק בלאדי בתרד? מה מדורה בתפודים הדהויים? אתם יודעים במה כל המלל הזה הסתכם? בגוש גדול וקשה של שערות פילו, שעטף מעט קוביות תפוחי אדמה מנוקדות בירוק־שחרחר עם איזו תערובת לבנה שיכלה באותה מידה להיות פטה טורקית או מוצרלה הוטנטוטית. עיסה שהוגשה קרה, על נייר ספוג שמן, והיתה חסרת טעם באופן כל כך מוחלט שכשהמלצר — שהמליץ על המנה בהתלהבות של ברסלבי שרואה אי תנועה — שאל "חברים, איך הטעמים?", לקח לי רגע להבין שהוא לא מסתלבט. איזה טעמים? מי טעמים? איפה טעמים?

שרימפס תופסים ראש

אחר כך קיבלנו שרימפס קריסטל על הפלנצ'ה. גם כאן, התבלין המיוחד היה מודעות עצמית: כדי לגרום למנה להיראות גדולה, הם השליכו לתוכה, בריש גלי, את כל ראשי השרימפס הריקים. המנה כללה, לצד הראשים הריקים, גם כמה מהשרימפס הזעירים ביותר שראיתי מימיי. כמה קטנים? ארבעה מהם נכנסו בנוחות לראש ריק. השרימפס היו נוגים, מתובלים במשהו ירקרק, וגרמו לראשים הריקים להיראות כחלק האטרקטיבי של המנה.

על צלחת נוספת הגיע טרטר טונה אדומה בוויניגרט סלק וקאווה. הטונה היתה מוצקה וטובה, הוויניגרט העשיר את טעמה, ואם היא לא היתה מתעקשת להתעטף בשכמיית אבוקדו עבה ומלוחה, זו בהחלט היתה יכולה להיות מנה טובה. גם מנת "מוסר סיציליאני, 'אקווה פאצ'ה חריף'" (אח המלים, המלים) היתה טובה יחסית. נכון שהרוטב — שכלל לימונים, צלפים, עגבניות, זיתים ושמיר — העלים לחלוטין את הדג, ושכל העסק היה גס, אגרסיבי ומלוח. אבל יחסית. הכל יחסית.

עוד מנה שניסינו נקראת — שוב במסגרת מסע הפלאות הגיאוגרפי — כיסונים לבנוניים עם סלסת עגבניות וזעתר, יוגורט כבשים וסומק. גם כאן בלטה המודעות העצמית: כנראה שגם השף יודע שהרוטב – תערובת ורדרדה של יוגרט גס ומלח אלים – רק מקלקל, ולכן הגיש אותו בשלולית רדודה על צלחת שטוחה כדי להבטיח שלא תהיה שום דרך שבה ניתן יהיה לשדך אותו לכיסונים. וטוב שכך, כי בתוך הכיסונים הסתתר הדבר הטוב השני שפגשנו ב"ברנז'ה": מילוי עדין ומתובל בהרמוניה של בשר טלה קצוץ עם בצל מטוגן. לא אלים, לא מלוח, לא גס, סתם חתיכת נחת שנקלעה לכאן מיקום אחר. והדבר הטוב השלישי? "ברנז'ה" היא המסעדה הראשונה שהייתי בה בשרונה שיש בה גישה מלאה לנכים. ורק על זה: אני מסיר בפניהם את הכובע. ה

"ברנז'ה", דוד אלעזר 15, תל אביב. טל. 03-6562626

חשבון בבקשה:

כנאפה תרד  תורכי - 48 שקל

טרטר טונה אדומה - 56 שקל

מוסר ים - 118 שקל

שרימפס (200 גרם) - 88 שקל

שישברק טלה - 55 שקל

קרם קטלן - 42 שקל

מוגז גדול - 29 שקל

טיפ  54 - שקל

סה"כ: 490 שקל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו