בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עשר תובנות מארוחת צהריים בסוהו, המסעדה המצליחה בישראל

תפריט ענק המוגש כולו באייפד, צבא מלצריות מתוקתק ועומס בלתי פוסק גם בשעות אחר הצהריים. עומר שוברט המתין לשולחן במסעדה המצליחה ביותר בארץ - סוהו, והבין למה בראשון לציון זאת מסעדה אהובה כל כך

102תגובות
מסעדת סוהו בראשון לציון
תומר אפלבאום

1. במסעדות רגילות, במקומות רגילים, ארבע וחצי אחר הצהריים של אמצע השבוע, היא שעה מתה. לא בסוהו. כאן מגישים ארוחות עסקיות עד שש בערב, ומסעדת הענק מלאה. כל כך מלאה שהמארחת בכניסה מברכת ב״יש לנו שולחן לשעה וחצי בלבד״, ומהרגע בו התיישבנו נדמה היה שכל המערכת פועלת כדי שנתפנה עוד הרבה קודם. וזה כולל להחליט עבורנו מתי מסתיים כל שלב בארוחה, ללא קשר לכמויות האוכל שנותרו על הצלחות. מה שלא לגמרי מתיישב עם העניין אלה תפריטי האייפד המסורבלים, שמאלצים את הסועדים לדפדף בצורה לא מאוד אינטואיטיבית בין יותר מדי מסכים כדי להיחשף לעשרות המנות, שמחולקות בצהריים ללא פחות משבע ארוחות עסקיות שונות.

רוצים לקבל כל טור של עומר שוברט ישירות למייל, מיד עם פרסומו? לחצו על ״התראות במייל״, כאן למעלה בשורת השיתוף

2. בראשון לציון אוהבים את הסוהו. לא ברמה הפשטנית של סועדים שאוהבים מסעדה, אלא באופן עמוק בהרבה. נוצרה פה הזדהות של ממש עם המוסד הקולינרי, שנהפך גם לאחד המיצגים האולימטיביים של העיר שגאוותה בגודלה, עוצמתה ושגשוגה הכלכלי. הזוג בשולחן הסמוך נהנה לבשר למלצרית ש״אנחנו ממש לא צריכים פה תפריט, אפשר ישר להזמין״. לזוג אחר, שהיה בעיצומן של המנות הראשונות, לא היתה בעיה לעבור שולחן, כדי לאפשר להצמיד שני שולחנות לטובת משפחה מרובת ילדים. ״בטח, בכיף, אין בעיה״, הם אמרו עוד לפני שהתבשרו שיתוגמלו בקינוח חינם. זה חסר סטייל, זה לא היה קורה בשום מסעדה תל אביבית מלאת חשיבות, אבל ברמה הפרקטית זה לגמרי הגיוני: עוברים מקום, מקבלים קינוח. האמת, אחלה דיל. וכמה סטייל כבר אפשר לבקש ממקום שבחר לציין את חגיגות ה-15 להיווסדו בהופעה חגיגית של מוש בן ארי?

אגרול בסוהו
עומר שוברט

3. באופן לא מפתיע, גדול ומטוגן הם שני העקרונות הקולינריים המובילים. ובכל זאת, הופתענו מכמה גדול וכמה מטוגן. למנות ראשונות הגיעו גיוזות ענק דחוסות והאגרולים הכי שמנמנים שפגשתי. למעשה, הגיוזות לא היו ממש גיוזות, אלא יותר חטיפי עוף של רשת מזון מהיר שמרחו עליהם כמות נדיבה של טריאקי, למקרה שמישהו לא קלט שמדובר במנה טראשית למדי. כנראה הבינו כאן שלאנשים נוח יותר לאכול חטיפי עוף, דבר טעים בסך הכל, כשמשווקים אותם ככיסוני בצק אסיאתים עדינים. האגרולים המפלצתיים, אחרי שסחטנו מהם את כמויות השמן העודפות, התגלו כבעלי מילוי לא רע בכלל של עוף וירקות. אם לא היו מטביעים אותם בצ׳ילי מתוק ושומשום, יש סיכוי שזה היה אפילו טעים.   

גיוזה בסוהו
עומר שוברט

4. בסוהו בהחלט משקיעים בשירות. מזמן לא ראיתי כל כך הרבה מלצריות. מזמן לא ראיתי מלצריות מתוקתקות כל כך. מאופרות בקפידה, לבושות שחור אחיד ונושאות תיקי ארנק קטנטנים, מהסוג שפעם היו נורא אופנתיים. השירות עצמו זה כבר עניין אחר. העסקית כוללת כוס שתייה לכל סועד. כוס אחת הגיעה בזמן, את הכוס הנוספת הצלחנו לקבל לקראת סוף העיקריות, לאחר שלא פחות מארבע מלצריות ניסו לברר מה עלה בגורלה. את הצלחות והסכו״ם של המנות הראשונות החליטה מלצרית אקטיבית במיוחד לפנות מהשולחן הרבה לפני שסיימנו עם הגיוזות-חטיפי עוף. היא עשתה את זה בכזאת מהירות והחלטיות, עד שכמעט השתכנענו שזה היה הדבר הנכון לעשות. כמעט כמו שהשתכנעו שזה ממש בסדר להוציא את העיקרית השנייה רבע שעה אחרי העיקרית הראשונה. כמו בכל פס ייצור מהוקצע, גם השירות בסוהו עובד על מהירות, יעילות ותפוקה. מדי פעם יש באגים במכונה. קורה. אפשר לתקן הכל בעזרת קינוח חינם.  

5. סושי עם כבד אווז נשמע כל כך קינקי, שלא הצלחנו להתאפק. זו התבררה כמנת כבד אווז עצובה במיוחד. כי כשדוחסים לתוך סושי גם אבוקדו, גם מלפפון וגם בטטה ומצפים את כל העניין בטמפורה אגרסיבית שעליה מזליפים טריאקי (כנראה שמדובר פה באינסטינקט), אין שום סיכוי להרגיש את טעמה של פיסת כבד האווז שנדחסה לשם. או להרגיש טעם כלשהו. ואם ממדיו של האגרול עשו עלינו רושם, זה רק בגלל שטרם נחשפנו לפיסות הסושי העצומות האלה, שהאופציה היחידה לשאת אותן בצורה בטוחה היא באמצעות מנוף תעשייתי. לצד הרולים האווזיים, כוללת קומבינציית ה״סושי Mix״ שהזמנו גם שמונה פיסות סושי נוספות שכנראה הכילו סלמון, אבוקדו ומלפפון. אני לא מתחייב על העניין משום שהטעם הדומיננטי היחיד ברולים האלה היה של מעטפת שומשום חריף וקצת שרוף (״ספייסי ססמי״, כפי שמכנים זאת אנשי המקום).

סושי בסוהו
עומר שוברט

6. מנת של פילה בקר ביין על מצע פירה, שהגיעה כעיקרית נוספת, העלתה חשד מסוים לפיו מסתתרים במטבח חומרי גלם טובים למדי וגם כמה אנשים שיודעים מה הם עושים. זה היה נתח באיכות גבוהה, שעבר צלייה מדויקת והגיע רך ועסיסי. כל שנותר הוא להציל אותו מרוטב היין הדלוח ומכמויות המלח והפלפל שהורעפו עליו. לא פשוט, אבל גם לא בלתי אפשרי.

פילה בקר
עומר שוברט

7. היה רגע כזה, איפשהו בסוף שנות התשעים, שמעצבי מסעדות וברים ניתבו את כל פרצי היצירתיות שלהם לעבר תאי השירותים. הייתי בטוח שהרגע המוזר הזה עבר, אבל אז ניסיתי להגיע לשירותים של הסוהו. צעדתי על פוסטר רצפה עצום של שלישיית ״מה קשור״, חלפתי על פני אקווריום ענק שמישהו בחר להציב דווקא בכניסה לשירותים ומצאתי עצמי בתוך מבוך מראות עם אורות נאון ורודים (כן, גם לי עלתה הקונוטציה הלא הולמת הזאת). הבנתי שמאחורי חלק מהמראות מסתתרים תאי שירותים, אבל בשלב הזה כבר איבדתי כל אוריינטציה. בזווית העין זיהיתי ערימת קרח. לא כמה קוביות סמליות שאפשר למצוא פה ושם במשתנות, אלא קרח בכמות שהיתה יכולה לצנן כפר סודני בינוני. בתנאים הנוכחיים, זה נראה לי כמו חוף מבטחים.

8. לא זול פה, בטח לא במונחי איכות מול עלות. מסעדות טובות בהרבה מציעות היום עסקיות טובות פי כמה וכמה במחירים של 80-70 שקל. כאן הגבול התחתון הוא 73 שקל (עם עיקרית בסיסית מאוד של סלט, חזה עוף וכו׳). רוב העסקיות, כולל עסקיות הסושי, מטפסות לכיוון המאה שקל ואף למעלה מכך. הדיל אמנם כולל ראשונה ושתייה (כולל כוס יין לבן או אדום, לא מובן מאליו), אבל מבחר המנות הראשונות (שאינן כרוכות בתשלום נוסף) מצומצם. בקיצור, אל תבואו אם אתם לא מתכננים להשאיר לפחות מאה שקל לראש.

9. הקינוחים דווקא זולים. 20 שקל בלבד במסגרת העסקית. פירמידת קרם עוגיות, כפי שבישר לנו פיצ׳ר מיוחד בתפריט האייפד, היא המנה הפופולרית במסעדה. מדובר בשני משטחים קשיחים של פצפוצי אורז, שוקולד וקרמל, שביניהם היו לכודים כדורים קפואים מדי של גלידת עוגיות. ואם זה לא נשמע מספיק מתוק, עוד עיטרו את המבנה המפואר בשערות חלווה, רוטב ריבת חלב ואגוזים מסוכרים. אני עדיין מנסה לפענח איך אמורים לאכול את הדבר הזה, במיוחד בתקופה בה לא מקובל לשלוף מסור או חפץ חד במקומות ציבוריים.

קינוח בסוהו
עומר שוברט

10. ״כשהלילה יורד, האקשן האמיתי מתחיל. תחרות תחפושת מטורפת נושאת פרסים והופעה של ׳מה קשור? עושים שמח׳. מופע מוזיקלי והומוריסטי המורכב משירים שכולנו מכירים״. הכניסה משעה 21:00 מגיל 25 ובלבוש הולם בלבד. לא תבואו?

חשבון:

אגרולים (במחיר העיקרית)

גיוזה (במחיר העיקרית)

קומבינציית מיקס - 102 שקל

פילה בקר - 128 שקל

פירמיד קרם עוגיות - 20 שקל

טיפ - 38 שקל

סה״כ - 288 שקל

סוהו, משה בקר 15, ראשון לציון, טלפון 03-9658395, תפריט העסקיות מוגש בימים א׳ עד ה׳ בין השעות 10:00 ל-18:00



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו