טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יהלומה בנמל: רעננות קולינרית במיטבה

לפני חודשיים העבירה יהלומה לוי את הביסטרון הקטן שלה משוק לוינסקי לנמל תל אביב ההמוני. נרי ליבנה, שפעם יהלומה הייתה הבוסית שלה, הגיעה לבדוק אם השינוי צלח, ועל הדרך גילתה את הגרסה הסקסית למאכל החיוור הגרמני

תגובות

יהלומה לוי אוהבת לבשל. כלומר, באמת אוהבת, לא כמו שאוהבים המתחרים בתוכניות הבישול, וללא שום הנמקות של ילדות קשה (לא הייתה לה). היא גם לא מבשלת את עצמה, כפי שנוהגים לומר בתוכניות האלה, ולא פורצת בבכי כשהיא שומעת את המילה אמא. יהלומה (לאחר 27 שנות היכרות לקרוא לה בשמה הפרטי) גם אוהבת לאכול לא פחות מלבשל. 

כשהכרתי אותה היא הייתה צעירונת שעבדה בהפקה של עיתון ״חדשות", השם ייקום דמו, אחר כך היא הייתה הבוסית שלי ברדיו ירושלים. למעשה, היא הגיעה לעמדות הכי בכירות בתקשורת לפני שהחליטה להתמסר לאהבתה האמיתית, וכשהיא עומדת במטבח הפתוח ומבשלת, היא נראית במקום הכי נכון. כאן במשכן החדש בנמל תל אביב, בשונה מהביסטרון הזעיר בלוינסקי שם עמלה עד לא מזמן, יהלומה זוהרת במיוחד. בגלל מבנה המסעדה אי אפשר להחמיץ את בעלת הבית שנראית כמו הפונדקאית בפונדק הרוחות של אלתרמן, שעליה שר "כִּי נֶהְדַּרְתְּ, פֻּנְדָּקִית, מֵהֲדַר הַפִּילִים, וַתִּגְאִי בְּמָתְנַיִךְ וּמִי יְחַבְּקֵן? לְמַרְאַיִךְ, כַּלָּה, לֵילוֹתַי מַפִּילִים אֶת לִבָּם הַנִּבְעָת, הַשּׁוֹמֵט מִן הַקֵּן".

» כל הביקורות של נרי ליבנה
» השוק בצפון שכל פודי חייב להכיר
» החדשה של שרון כהן בפלורנטין
» האגז בנדיקט הכי טובות בעיר
» ארוחות בוקר מומלצות בשרון

וריאציה מעניינת לסלט קפרזה. סלט שרי ביהלומה בנמל (צילום: גיא יחיאלי)

יהלומה בנמל היא ההיפוך הגמור ממסעדת OCD, בה ביקרתי במדור הקודם. אמנם כאן, כמו שם, הישיבה היא על בר דמוי ח' (אם כי בצהריים אפשר גם לקחת את האוכל ולהתיישב בחוץ סביב השולחנות הצופים אל הנמל), אלא שכאן בניגוד לשם, מדובר על יצירת אינטימיות מכוונת בין הסועדים לבינם, ובין הסועדים ליהלומה, שנמנעת ממבצעי וירטואוזיות  ולרגע איננה פוסקת מלדבר ולחלק הוראות. מדובר בהימנעות גורפת, ובאוכל שהוא ביתי, וגם ההגשה היא כמוהו - משוחררת ובצילחות (ללא ספק המילה הכי מכוערת בעברית) בסגנון חופשי. כזה שאפשר לתאר בביטוי ״No Bullshit", ומתוך כל היעדר הבולשיט הזה יוצאים שבעים ומסופקים.

המנה המוצלחת ביותר. קבב הדגים על שפצלה ביהלומה בנמל (צילום: גיא יחיאלי)

הדור הבא של אוכל נחמה

הזמנו "פלאפל מצרי נהדר בצלחת עם טחינה וסלסה חריפה" (38 שקלים), שהתגלה כעונה בדיוק על התיאור בתפריט. הפלאפל נימוח, ירוק מרוב עשבים, מסוג הפלאפלים שבשבילם הייתי פעם מחרפת את נפשי בנסיעה לבית ג'אלה הכבושה. החריפות הממותנת שלו מגיעה לאחר שנייה או שתיים ומייד גורמת לפה לדרוש עוד. גם הטחינה שליד הפלאפל מצויינת. הזמנו וקיבלו גם "סלט שרי" (48 שקלים), שהיו בו עגבניות מנומרות, רוקט, פול ירוק ומוצרלה. זאת וריאציה מרעננת לקפרזה, כשהפול הירוק מוסיף טקסטורה מפתיעה. על פי המלצתה של יהלומה הזמנו לביבות שרימפס (62 שקלים), שהן בעצם לביבות כרובית ושרימפס רכות ומתובלות היטב, כשטעם השרימפס מתגבר על טעם הכרובית וחריפותן ממותנת על ידי היוגורט באפלו הדשן שעליו הן מוגשות. המנה הטובה ביותר בארוחה הייתה קבב הדגים (78 שקלים). הוא היה עסיסי מאוד והוגש עם שפצלה, מעין בצקניות המועברות דרך פומפיה והופכות לבעלות צורה של חוטים. מדובר באוכל נחמה אבסולוטי מהסוג שאמא שלי הייתה אמורה להכין לי לו רק ידעה לבשל, אלא שיהלומה מכינה אותם מגזר, וזהו, רבותי, שיחוק של ממש.

פונדקאית בפונדק הרוחות של אלתרמן. יהלומה בנמל (צילום: גיא יחיאלי)

העטאיף (32 שקלים) היה הקינוח הכי הולם לארוחה הזאת. שנים עברו מאז אכלתי עטאיף, ובפעם האחרונה שהם באו לפי הכנתי אותם בעצמי. מדובר בכיסונים ממולאים בשקדים ואגוזים טחונים ומתובלים במדויק בקינמון, סוכר ולדעתי גם מעט אגוז מוסקט. הכיסונים מטוגנים בשמן עמוק ומוגשים עם תלולית נחמדה בהחלט של קרם פרש. אין מה להגיד - אלה של יהלומה טובים יותר משלי. נפרדנו בשמחה מ-258 שקלים ורשמנו לעצמנו לחזור למסעדה הכי קונצנזוסית בסביבה, ויש להודות שבצדק רב.

הנהלת חשבונות

פלאפל מצרי - 38 שקלים
סלט עגבניות שרי - 48 שקלים
לביבות שרימפס וכרובית - 62 שקלים
קבב דגים - 78 שקלים
עטאיף - 32 שקלים

סה"כ - 258 שקלים

יהלומה בנמל - שוק הנמל, תל אביב

*#