${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עסקית בלה שוק: כאילו אותנטי, יעני טעים

הקבב היה יבש, האנטיפסטי היה דל ובשביל להבין את התפריט היה צריך מלצרית שתפרש - העסקית של מסעדת לה שוק לא מספקת

תגובות

שם מעניין בחרו הבעלים של לה שוק למסעדה שלהם. אם היתה נמצאת בשוק או בסביבתו - ניחא. אבל לה שוק שוכנת בכיכר דיזנגוף, שהשוק היחיד המתקיים בו מוקדש למציאות וליד שנייה, ואין לו קשר לאוכל. נראה שגם במקרה הזה מישהו החליט ללכת בעקבות האופנה שפשתה כאן באחרונה, זו של מסעדות המעוטרות בווילונות ובשטיחים מיושנים, ברהיטים אקלקטיים (וחלקם לא יציבים, כפי שגילינו בהמשך) ובתפריט כאילו מגניב, שדורש פרשנות של מלצרית כדי להבין מה קורה בו. בלה שוק לא מאמינים כנראה בשקיפות, ומעדיפים להציע תפריט שכולו קריצות במקום פירוט אמיתי של מרכיבי המנות. זה הוביל אותנו לשיחה ארוכה עם המלצרית, שהסבירה מה כוללות המנות בעסקית - ואילצה אותנו לוותר על חצי מהתפריט בגלל מרכיבים שלא חיבבנו.לה שוק - לשעות פתיחה ולכל הפרטיםמה חשבה המבקרת שלנו על לה שוק?בלה שוק מציעים עסקית בשלוש רמות מחירים, בין 59 ל–79 שקל. בכולן מקבלים לחם ואנטיפסטי ללא תוספת תשלום, נדיבות מסקרנת שהתגלתה כחתול בשק כשהתברר שהאנטיפסטי דל ולא טעים והלחם ניתן במשורה (על פי המלצרית, זו הכמות שיצאה מהתנור). למנה ראשונה יכולנו לבחור בין סלט עגבניות ומוצרלה, קרפצ'יו "של שוק" או חציל קלוי - שלוש אופציות מוכרות לעייפה מכל מסעדה בתל אביב. סלט העגבניות והמוצרלה היה חביב, אבל לא תובל היטב, ולכן פוספס. חלק מהעגבניות היו ירוקות לגמרי, והעדפנו להימנע מהן. פרוסות הבשר הדקיקות והנאות שבמנת הקרפצ'יו היו טעימות ומדויקות להפליא, אך נראה שכדי להצדיק את שמה של המנה, שכביכול מגיעה היישר מן השוק, נוספו לה מרכיבים נוספים ולא קשורים כמו צלפים, צנונית ופטרוזיליה - במקום לתת לבשר את הכבוד שלו הוא ראוי, יחד עם החומץ הבלסמי והפרמז'ן המסורתיים ותו לא.דרושה פרשנות מיוחדת. לה שוק (צילום: דניאל צ'צ'יקלעיקרית הזמנו פילה בקר  (79 שקל), שהגיע עם פירה ורוטב צ'ימיצ'ורי, וקבב טלה (69 שקל) על שיפוד - כמה אותנטי! - שהגיע עם רוטב טחינה ותפוחי אדמה ובצל צלויים. הפילה היה מעולה: רך, עשוי במידה הנכונה ועסיסי. אבל, כמו שנזכרנו, צריך להיות טבח מוכשר מאוד כדי להרוס נתח פילה. זה מה שקרה עם הפירה: הוא היה חסר טעם. הקבב, לעומת זאת, היה כל כך יבש, עד שאי אפשר היה לנגוס בו ללא כמות נדיבה של טחינה. לצערנו, לא היה מספיק ממנה כדי להרטיב את הגרון. תפוחי האדמה והבצל דווקא היו מוצלחים מאוד. המלצרית הציעה לנו לנסות את המנות האחרונות, שכללו מלבי, כנאפה ומוס שוקולד. על אף תאוותנו למתוקים, העדפנו לוותר, בתקווה שהמאפים של הקונדיטוריה הסמוכה יהיו מספקים יותר. בתוספת כוס קאווה  (במחיר מיוחד לעסקית של 8 שקלים) יצאנו עם חשבון של 156 שקל, לפני טיפ. למרות האווירה הנעימה והכאילו מיוחדת, לה שוק היא רק כאילו. לא שוק, לא אותנטית, ולא כל כך טעים. חשבון, בבקשה

*#