${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחמד את סלים: נדיבות מפוספסת

לא הרבה השתנה באחמד את סלים וחבל, כי הגעגועים לחבילת הפינוק שהוגש לפני שנים היו פוטנציאל לחידוש הרומן

תגובות

לפני שאוהלים הוקמו בשדרות ומפגינים התכנסו בכיכרות, לפני שמחלפים חדשים בילבלו נהגים ותיקים, לפני שהיי־טקיסטים צעירים מילאו מסעדות יקרות, לפני שסאיטקס נעלמה מהנוף, ולפני שהרצליה פיתוח היתההרצליה פיתוח - היתה כבר מסעדת אחמד את סלים. כמעט בכל חזרה מנסיעה לצפון היינו עוצרים בתחנת הדלק רונית (פז) ביציאה מהרצליה פיתוח לכיוון תל אביב. זה היה שווה, שכן באותם ימים עליזים אך נטולי מגוון קולינריסיפק לנו הצמד אחמד וסלים רגעים של הנאה. השבוע שאלנו את עצמנו אם גם כיום, כשבאזור רוחש מבחר אינסופי כמעט של מסעדות - מהמפנקות והמפונפנות ביותר ועד פיתה בעמידה - תעמוד אחמד את סלים בציפיות.תהינו אם היא הצליחה גם להשתנות וגם להישאר ייחודית ולספק את החבילה המסורתית המבורכת: שירות משובח, מחירים הוגנים וכמובןפיתות־חמוצים־סלטים־חומוס־טחינה־פטריות־שיפודים־כבש־צ’יפס־סלט־בקלוואה־קפה־על־ חשבון־הבית, והכל בגדול ובכיף. כדי לא להשאיר אתכם במתח, התשובה במלה אחת היא “לא”, ובשתי מלים “חבל שלא”. יכול להיות שהדרישות שלנו גבוהות יותר, אבל ברור שהגעגוע לבדו לא מאפשר את חידוש הרומן.כשנכנסנו בשעת צהריים - אמנם מוקדמת יחסית, אך עדיין שעה שבה מסעדות מתחרות בסביבה כבר עובדות בפוּל־גז - היו המלצרים של אחמד (או שמא של סלים) עדיין בהפסקת סיגריה. מיד כשהתיישבנו פגשנו עוד שתי דמויות שהיו בהפסקת סיגריה, ושגם אליהן אפשר להתגעגע מדי פעם - רבין וחוסיין בתמונה הישנה המפורסמת והאופטימית כל כך. העשן הווירטואלי מהתמונה ההיא מ– 1994 התערבב עם עשן הסיגריות האמיתי של המלצרים מ– 2011 ועם הגריל שרק התניע - כאילו העולם כולו עמד מלכת 17 שנה. מילא אם החזרה בזמן היתה עוזרת להוריד את מחירי הדירות בהרצליה ב– 70% . מכיוון שנ’ הקטן רצה כבר את הצ’יפס שלו, החלטנו להתמקד באוכל במקום בגעגועים. זה לא שיפר את התחושה. קיבלנו חומוס אחד לא רע (וקצת קמצני), שיפודי פרגיות (די סתמיים), סינייה מצוינת (בתנאי שאוהבים המון טחינה), מג’דרה (סבירה אך לא מספיק חמה) וצ’יפס שמנוני ורכרוכי (כמקובל). ניקינו הכל מהצלחותכמו פעם, ולפני שעזבנו הספיק המלצר הנדיב (באמת) לפנק את נ’ במתנת מקדונלד’ס מפלסטיק (שנשברה בדרך הביתה) ואותנו במלון, תה ובקלוואה - יחס ראוי לאורחים היחידים במסעדה. החשבון, 181 שקל (לא כולל שירות), הוגש על פתקה ללא פירוט, אם כי הוא נראה הוגן. יצאנו כדי לקנות לנ’ ארטיק שוקו־שוקו ואיזה מגנום לאבא שלו, כדי לרוץ להחליף את הבגדים ספוגי ריחות הטיגון, כדי להגיע למסקנה שעם נדיבות אי אפשר לייצר צדק חברתי וכדי להחליט שלפעמים כשבלוטות הנוסטלגיה פועלות, עדיף להתעלם, בייחוד כשממש רעבים ויש מלא מסעדות מפתות מסביב.אחמד את סלים - תחנת הדלק פז על כביש הרצליה פיתוח־ת"א. טל': 9560268 – 09. פתוחה בימים א'־שבת ב-10:00-00:00 השורה התחתונה טוב לביזנס: קרוב לאזור ההיי־טק של הרצליה פיתוח בשולחנות הסמוכים: כאלה שזוכרים למסעדה חסד נעוריםיתרון יחסי: מנות מסורתיות של מסעדה ערבית־מזרחית במחיריםהוגנים מישהו מטפל בך: שירות מצוין ונדיב עד רמת המתחנף

*#