טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עסקית בקלואליס: האוכל טוב, אז למה מנהל המשמרת צועק?

מסעדת קלואליס הוותיקה מציעה ארוחה עסקית טובה ברובה, אך האווירה המוקפדת נהרסת על ידי צוות מלצרים קולני מדי. האם האוכל הטוב שווה את הצעקות מסביב? לא בטוח

תגובות

כשאנחנו הולכים למסעדה טובה, למה בעצם אנחנו מקווים? מעבר לאוכל טעים, אנחנו מבקשים גם להתנתק לרגע ממה שקורה מחוץ לדלתות המסעדה, ממש כאילו מדובר בטריטוריה אחרת, ומי שעומד בראש המקום יכול לקחת אותנו לאן שהוא רוצה. כל מסעדה מתייחסת לכבוד הזה באופן אחר ובוחרת להוביל את סועדיה בדרכים שונות, אך מה שמשותף לתקוות האורחים הוא שיהיה מי שיטפל בהם, לאורך כל הדרך.

עם הכניסה לקלואליס, מסעדתו בת התשע של השף יליד ארגנטינה, ויקטור גלוגר, אפשר לחוש כי המסעדה לקחה על עצמה את התפקיד הזה ברצינות. המקום אלגנטי ומאוד נעים, העיצוב סולידי ויפה. השולחנות מרווחים וערוכים בקפידה, רצפת העץ מקנה חמימות מסויימת והמטבח הפתוח בשילוב עם מגש הדגים הטריים המוצגים לראווה בכניסה, מבטיחים שמדובר במקום שמתייחס לאוכל כמו שצריך.

האוכל, ברובו מן הים, נשען על מסורת בישול צרפתית קלאסית, אך מפלרטט עם המטבח הים תיכוני המקומי. בצהריים, במשך כל השבוע, מוצעות שתי ארוחות עסקיות, הכוללות מנה ראשונה ועיקרית - אחת ב- 99 שקלים והשניה ב- 129 שקלים. לאחר עיון בתפריט, החלטנו על העסקית היקרה מבין השתיים, המאפשרת אופציות מעניינות יותר. עוד לפני שהזמנו, הגיעו לשולחן לחמניות טריות, חמאה, זיתים ומלפפונים חמוצים טובים.לוקחים את המלאכה ברצינות. קלואליס (צילום: דניאל צ'צ'יק)מה אכלנו: למנות ראשונות הזמנו גרבדלאקס וסלט ניסואז עם טונה אדומה קרה בבישול איטי. הגרבדלאקס, סלמון נורדי נא כבוש במלח, סוכר ושמיר, היה מצויין. טעמו של הדג היה מובחן אך עדין, צבעו עמוק ויפה. הוא הוגש עם רוטב קלאסי של חרדל, שמיר וסוכר חום. הרוטב היה מעט מתוק מדי לטעמי, אך היות והוא לא פוזר על כל המנה ניתן היה להוסיף רק מעט ממנו ובכך עדיין ליהנות ממנה מאוד. סלט הניסואז הכיל חסה (אייסברג), שעועית ירוקה חלוטה, עגבניות שרי, ביצה, פרוסות דקות של תפוחי אדמה פריכים וכמוב,  טונה. הטונה ללא ספק הייתה גולת הכותרת של המנה – היא נעשתה באופן מדויק והייתה נימוחה ועשירה בטעמה - תענוג אמיתי. שאר מרכיבי המנה לעומת זאת, לא זכו לאותו טיפול מדוייק ואוהב. השעועית הירוקה לא היתה פריכה מספיק, החסה, שגם ככה היה יותר מדי ממנה, עורבבה עם יותר מדי רוטב (מעין רוטב קיסר) ואילו עגבניות השרי לא ממש מצאו את מקומן. למרות זאת, המנה היתה טובה וטעימה.הטונה היתה גולת הכותרת. סלט ניסואז של קלואליס (צילום: יח"צ)

למנות עיקריות הזמנו לברק שלם אפוי בתנור עם שיני שום, עשבי תיבול ויין לבן, וקלמארי עם צימוקי עגבניות וזיתים, שום וצנוברים בשמן זית, על מצע ריזוטו שחור.

הלברק היה טוב, הדג בשרני ועסיסי, נטול יומרות ואפוי בדיוק במידה הנכונה. ההגשה גם היא, נטולת גינונים מיוחדים – בתוך בטנו של הדג התחבאו שיני השום,הלא קלופות, והוא הוגש עם ז'וליינים של ירקות מבושלים אשר היוו קישוט יותר מאשר תוספת. מנה נטולת השראה מיוחדת אך פשוטה, טעימה ומספקת.

המנה העיקרית השניה ניסתה אמנם להיות יותר מתוחכמת אך נכשלה בביצוע. הקלמארי, למעשה בייבי קלמארי, היו מימיים, לא מספיק פריכים ולא מספיק מתובלים. אלמלא הייתי בטוחה שמשתמשים פה בקלמארי טרי, הייתי חושדת שמדובר בגרסה מופשרת. יכול להיות שהם היו זקוקים לצריבה ממושכת יותר, ללא רוטב, לפני שבושלו איתו. הריזוטו היה עשיר מדי וסבל מיותר מדי חמאה וגבינה, שכלל לא התאימה למנה. בנוסף, הייתה איזושהי דיספרופורציה בין כמות הריזוטו הרבה, לבין הקלמארי ושאר מרכיבי המנה – שיני שום שלמות אפויות, צימוקי עגבניות מתקתקות וזיתים מלוחים. איכשהו, על אף הכוונות הטובות והפוטנציאל, המנה לא התלכדה לכדי שלם מספיק מהנה.

לקינוח, בהמלצת המלצרית, הזמנו סורבה של יוגורט כבשים עם קולי פטל שחור. סורבה יוגורט נשמע כמו סוג של אוקסימורון, אך אחד מסקרן. הסורבה היה קל וטעים, חמוץ ומתוק במידה הנכונה.קל וטעים. סורבה יוגורט של קלואליס (צילום: יח"צ)כוכב הארוחה: גרבדלאקס.שירות: כאן אני חוזרת לנקודה בה התחלתי - מצד אחד, ניכר כי יודעים לתת כאן שירות מקצועי ונכון. האוכל מוגש כמו שצריך, השתיה נמזגת, השולחנות מפונים בזמן וכהלכה ואפילו מפלטים פה את הדגים עבור האורחים במידת הצורך. מצד שני, יש איזשהו דיסוננס בין כל זה, ובין צעקותיהם החוזרות של המלצרים ובמיוחד של אחראי המשמרת. אם רצינו ליהנות מארוחה אינטימית ונעימה, במיוחד לנוכח העובדה שהמסעדה היתה רחוקה ממלאה, הרי שמי שהכי הפריע לנו היה דווקא אותו מנהל, שכנראה לא למד שבמסעדה לא צועקים, אלא לוחשים. הצעקות אגב, לא היו מתוך סיבה ברורה ונחוצה, אלא פשוט דרך התנהלותו. כך יכולנו לדעת איזה יין הזמין שולחן אחר, כאשר הוא ציווה על המלצרית בצעקה להוציאו, או איפה ומתי צריך לערוך שולחן לשישה אנשים. מה שלמעשה קרה, הוא שאותו מסע אליו הובלנו בהתחלה וקיוונו להמשיכו, הסתיים בכך שהרגשנו כמו בחומוסיה, והעדפנו ללכת כמה שיותר מהר.

למי זה מתאים: בצהריים - לאנשי עסקים עובדי האיזור, או לכל מי שמעוניין בעסקית טובה במחיר הוגן. בערב – למי שאוהב מסעדות קלאסיות, ללא הפתעות מיוחדות ומוכן להשקיע בכך כסף ונסיעה לרמת גן.מנסה לשווא להיות מנה מתוחכמת. קלאמרי של קלואליס (צילום: יח"צ)

מילה על היין: תפריט היין של המסעדה מאוד מרשים. בנוסף ליינות ישראלים מגוונים, יש מבחר רחב ומכובד של יינות מאיזורים שונים מאיטליה, צרפת ושאר העולם, כמו גם אוסף נאה של יינות מתיישנים.

בשורה התחתונה: עסקית משתלמת. אוכל טוב, אם כי מעט נטול חן ולעיתים קצת מרושל. אוירה לא אחידה ועל אף המקצועיות לכאורה, נראה שנופלים כאן ביסודות הבסיסיים של שירות טוב.החשבון:2 x ארוחה עסקית: 129 שקלים כל אחתסודה: 10 שקליםמים מינרלים: 14 שקלים2 x כוס ריזלינג: 62 שקליםסורבה יוגורט: 44 שקלים---------------------------------------------סה"כ: 388 שקלים

» קלואליס. אבא הלל 16, מתחם הבורסה, רמת-גןדברו חלש. מסעדת קלואליס (צילום: דניאל צ'צ'יק)

כרטיסים להופעות והצגות

tm_tools.isArticleType(story) : true