יועזר בר יין: לא נדיב, אבל איכותי

הארוחה העסקית של יועזר היא הדרך היחידה לטעום מהמנות (המצוינות) של המקום בלי למכור את האוטו. וזה עדיין לא זול

רון רוזן, עכבר העיר און ליין
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רון רוזן, עכבר העיר און ליין

אני מנסה לחשוב כמה פעמים הייתי צריך לביים התקף שיעול או שיחת טלפון כשכולם מסביב התחילו לדבר על יועזר בר יין. הנה, אני מודה, עד לפני שבוע לא הייתי שם! בסדר? כדי להרגיע את ההמומים אסביר כי אני בעצם מהגר חיפאי פרובנציאלי, שהגינונים הגסטרונומיים של אנשי הכרך חדשים לו. נרגעתם? מצויין. עכשיו תוכלו להעיף מבט בתפריט של יועזר ולהיבהל שוב.

הגענו ליפו, אחי גיל ואני, בשעת צהריים של אמצע השבוע. המסעדה ריקה כמעט לגמרי. התיישבנו וקיבלנו תפריטים ממלצרית אסיאתית מתוקה. במסגרת תפריט העסקיות, מאפשרים לנו ביועזר לבחור במנה ראשונה, מנת ביניים ומנה עיקרית וכל זאת תמורת 99 שקלים. השתייה והקינוח עליכם. מבט חטוף בתפריט הרגיל מלמד שיש אנשים שאשכרה נוסעים ליפו ומפרקים ארוחה בסכום שאני מוציא כל חודש על שכר דירה ועוד שני קנסות על אדום לבן.

לראשונות הזמנו בליני עם קוויאר אדום וקרם פרש וסלט אנדיב עם גבינה כחולה וקרם פרש. בליני, למתקשים, הוא סוג של פנקייק אוורירי משמנת מתוקה, עליו הונח הקויאר אחר כבוד ועל כל אלו שכבת קרם פרש, גם היא על בסיס שמנת מתוקה, איך לא. נדמה ששומרי משקל לא יבואו לפגישת מחזור ביועזר. כיאה לאווירת הגורמה שהמקום ידוע בה, המנות קטנות. מנת הבליני טובה מאד, הקוויאר האדום אינו מהסוג היקר אבל במבחן הטעם הוא בהחלט עומד, כמוהו גם סלט האנדיב, קטן מידות אך איכותי. להזכירכם, לקחנו את שתי אלו כחלק מהעסקית. אם לא היינו עושים זאת היינו נפרדים תמורתן מ-112 שקלים. בתרחיש כזה - סביר שהייתי נהנה מהן הרבה פחות.

כמנות ביניים לקחנו פטה דה קמפן ואיטריות 40 חלמונים. הפטה שונה מהמקובל בכך שנטחן גס מאד והמרקם החמאתי המוכר נעדר ממנו לחלוטין. האטריות הוגשו עם חמאה, פרמז'ן והזמנה לבדיקת כולסטרול באיכילוב. מביני העניין יוכלו להזמין את אותן אטריות, המיוצרות במקום בעבודת יד כמובן, עם בוטארדו, סוליות ביצי דגים מיובשות ומשומרות. גם במנות האלו הגודל לא היה הצד החזק. הפטה היה נחמד והאטריות היו טובות מאד.

זמן לעיקריות. גיל הלך על סטייקצוץ מידיום רייר ואני על מנת ביף בורגיניון בנוסח יועזר ביין אדום. זמן רב חולף עד שמגיעות המנות. רב מידי ביחס לתנועה הדלה במקום בשעה הזאת. לא מדדתי כי הייתי עסוק בבליסת הלחמים הטריים שהוגשו לשולחן בפעם הרביעית עם שמן זית ובלסמי. בסוף זה הגיע. הסטייקצוץ הוא בעצם המבורגר על טהרת האנטרקוט עם מח עצם. הביף התגלה כצלי בקר. שתי המנות קטנות כצפוי. הסטייקצוץ נראה כמנת ילדים בסניף מקדונלד'ס באוליגרכיה. טעים ככל שיהיה יש גבול להנאה שאפשר להפיק משלושה ביסים של המבורגר. הביף לעומתו מעולה וזכה לשבחים, שלא לומר גניחות הנאה משנינו. באקט זריז ומאד לא מפתיע גיל דאג להחליף את הצלחות, לא לפני שגמר שני שליש מההמבורגר והשאיר לי בדיוק ביס אחד.

לסיום הורדנו שני מקיאטו קצר ולקחנו גלידת יוגורט עם שמן זית וקליפות הדרים מסוכרות. הקינוח המוטרף הזה עשה, לי לפחות, את הארוחה ואפילו המחיר שלו שפוי. הטעם הזה של היוגורט הקפוא עם שמן הזית לקח אותי לטיול של ארבעים שניות בגן עדן והחזיר אותי ישר לחשבון. שתי עסקיות יפרידו אתכם ממאתיים שקלים הקינוח מ-32 נוספים וזה עוד לפני שבחרתם יין, כך שהיד עוד נטויה.

האם שווה? כמובן. אבל אם הצווארון שלך כחלחל כשלי הייתי מציע ליהנות מאינספור האפשרויות הקולינאריות האחרות שהעיר שלנו מציעה. בזמן הפנוי אפשר לתרגל התקפי שיעול מזויפים, לכל מקרה שהחבר'ה בעבודה יפתחו שוב שיחה על יועזר ואתה תהיה היחיד שעוד לא ניסה. עוד באתר:היפות בפנים, המעשנות בחוץהחגיגה של תומר יוסףלאכול במרתה זה כמו לשכב עם בחור שנרדם

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ