${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיסקית בשולחן: חביבה ומשתלמת, אבל לא מדויקת

המסעדה המדוברת של עומר מילר מציעה ארוחה שהיא משתלמת וגם יצירתית, אבל לוקה בכמה אי דיוקים שמרחיקים אותה מלהיות באמת נהדרת

תגובות

מודים, גם אותנו הצליח עומר מילר לשאוב לקלחת האינסטגרם שלו. כמי שנחשב כיום לשף פעיל ברשתות חברתיות, מצליח מילר להביא על עצמו 602 לייקים ו-31 תגובות אמפתיות במיוחד על תמונה אחת. מה יש להגיד, הבחור כוכב. אז כן, גם אנחנו הלכנו שבי אחר הצילומים הצבעוניים והפתיינים שלו, ובשעות צהריים מאוחרות של אמצע שבוע מצאנו את עצמנו בשולחן, מצפים לבחון לפחות אחת מהיצירות המצולמות. בלי להתלבט יותר מדי בחרנו לשבת במרפסת החיצונית שצופה על שדרות רוטשילד הפועמות, ולהסתכל בהתנשאות על כל הרעבים העוברים ושבים בחוץ. שולחן - לשעות פעילות ולכל הפרטיםבדיקה ביקורתית של התפריט לימדה כי העסקית של שולחן מתאימה בצורה מדויקת לסביבה בה היא מתקיימת: תזזיתית, קלילה ולא מחייבת. אפשר לומר - זורמת, אך מאפשרת לכל עובדי הסביבה - החל מכלבו שלום ועד לתחילת אבן גבירול, לצאת ללאנץ' ולחזור שעה מאוחר יותר שבעים ומרוצים לעבודהמתי: עסקיות מוגשות בימים א'-ה', בין השעות 12:00-16:00.מה וכמה: ארוחה עסקית עולה 69 שקלים וכוללת לחם ושני מטבלים, מנה ראשונה, מנה עיקרית ולימונדה ורודה או משקה חם. חלק מהמנות הראשונות וממנות הספיישל דורשות תוספת מחיר, מעטות יכולות לנסוק ל-100 שקלים וקצת יותר. מנה ראשונה נוספת מעבר למסגרת העיסקית תעלה בין 28-36 שקלים, בירה או יין יעלו 18 שקלים ומנה אחרונה במסגרת העיסקית תייקר את העסק ב- 18 שקלים.מה אכלנו: מתוך מבחר מרשים של 13 מנות ראשונות ועוד שני ספיישלים, בחרנו במוסר על ברוסקטה, בביצה שניצל ובספיישל של קרפצ'יו פילה בקר עם קרם ארטישוק. עד שהגיעו המנות, נשנשנו לחם גרעינים דחוס ואנמי שהגיע עםשני מטבלים טובים: פסטו של אורגנו, שקדים ופרמזן, ולבנה חצילים - אותו קרם חצילים נהדר שמוכר ממסעדת חדר אוכל. שם הוא מוגש עם סילאן וצנוברים בעוד כאן הוא מגיע בגרסה חמצמצה אך לא פחות טובה.הולך לאיבוד. מוסר על ברוסקטה (צילום: יעל רייף)ואז הגיעו הראשונות. ידוענית או לא, יותר מכולן אהבנו את מנת הדגל של המסעדה, ביצה שבושלה בקליפתה עד לרכות אידאלית, קולפה ונעטפה בפירורי לחם וגראם מסאלה, מונחת על בצל מטוגן ומכוסה בבצל ירוק וכוסברה. פיצחנו את הציפוי, נתנו לחלמון לשטוף את הכל, ורק אז טעמנו את התכולה. הציפוי הפריך העניק לחלבון מסגרת נעימה ומהנה לנגיסה, בעוד הגראם מסאלה, תערובת תבלינים יבשים בניחוח הודי, התאימה בצורה מדויקת לטעם העניו של הביצה. הטעמים והמרקמים התערבבו בבצל המטוגן וספגו את טעמו המתוק, שהודגש על ידי מיץ לימון שטופטף מעליו. גם אם מדובר בצורת הגשה שזועקת גימיקיות, בכל הקשור לחוויה הקולינרית, מדובר בהנאה גדולה.

שאר המנות הראשונות הרשימו פחות. מנת הספיישל לא הצליחה לרגש את החך: הקרפצ'יו היה קרפצ'יו, לא משהו שלא טעמנו בעבר. קרם הארטישוק היה נהדר אך קר מדי, ותוספות של עגבניות שרי תמר חצי מיובשות, ארוגולה וגילופי פרמזן, היו מוגזמות בכמותן והשתלטו על טעמו ומרקמו העדין של הפילה. גם ברוסקטה עם קוביות מוסר, סלט ערבי, טחינה וקונפי של שרי, היתה עמוסה מדי בפרטים שטשטשו את טעמו העדין של המוסר. תוספת של מעט לימון היתה מרוממת ומדגישה את טעמו של הדג. המלצר החביב המליץ על המבורגר קומות: בריוש קלוי עם איולי בצל ועגבניה, מעליהם קציצת המבורגר במשקל מאה גרם וממעל קומה נוספת וזהה, לצד פירה כמהין. מה שהגיע לשולחן לקה באי דיוק: הפירה היה רגיל וללא נוכחות כמהין, ובמנה עצמה לא מצאנו זכר לאיולי בצל, מה שהפך אותה ליבשה. קציצות ההמבורגר היו מעושנות מבחוץ ועסיסיות מבפנים, ובכל זאת, היעדרותו של הרוטב הורגשה היטב. המנה נותרה יבשה וקשה היה ליהנות באמת מהשילוב הזה. ביקשנו מהמלצר את הרוטב והערנו את תשומת ליבו לעניין הפירה, ובאמת רגע לאחר מכן הגיעה צלחת ובה פירה עשיר בטעמי כמהין וחמאה ובתערובת פטריות קצוצות. החדשות הרעות הן שאיולי הבצל נגמר, ואנחנו תהינו מדוע מגישים מנה שחלק ממנה חסר מבלי להודיע על כך מראש במעמד ההזמנה, ולתת לסועד להחליט אם להתפשר או לבחור במשהו אחר. בסיס טוב, אבל לוקה בחסר. המבורגר קומות (צילום: יעל רייף)עיקרית שניה היתה מוצלחת יותר. בהיעדר אופציה צמחונית מרגשת יותר, הזמינה חברתי רביולי תרד על קרם בצל. כבר במבט הראשון התאהבנו במנה, שהיתה צבעונית ומפתה. קרם הבצל היה מתקתק, שמנתי ונטול חריפות ועוקצנות, ומעליו הונחה ערימת תרד חלוט, שלו היו נפטרים מגבעוליו העציים היה נעים יותר ללעיסה. ממעל נחה כמות נאה של רביולי במילוי תרד טחון וריקוטה נימוחה, שהיוו יחדיו מילוי קטיפתי ומלא עדינות, ומסביב פוזרו צנוברים קטנטנים, בצל סגול ופרמזן. כשערמנו על המזלג ביס שעימת את עדינות הרביולי והרוטב עם הבצל הפריך, הסכמנו כי מדובר במנה שמשלבת בין מרקמים שונים ואף מנוגדים בכישרון רב.

לקינוח הזמנו מנה שהתמצתה בתאור "שוקולד": עוגת שוקולד נטולת גלוטן ולכן דחוסה ומרירה כראוי, מעליה מוס שוקולד סמיך, תלולית קצפת, שטרוייזל, רוטב שוקולד חם ושברי עוגית שוקולד פריכה. לבד מהקצפת השתלטנית שאיימה להטביע את מוס השוקולד העדין תחתיה, מדובר בקינוח נהדר ואפילו לא כבד מידי.שירות: לבד מרגע משבר אחד, השירות היה נעים, חייכני ויעיל. מרגע החלפת המשמרות לעת ערב, ניסינו ליצור קשר עין עם אחד מהמלצרים על מנת לבקש חשבון, קרוב לעשר דקות. גם כשזה לבסוף נוצר, עברו עוד דקות עד שקיבלנו אותו.

דרוש שיפור: אמת בפרסום או לפחות דיוק בהעברת המידע היתה מונעת מאיתנו להזמין את המבורגר הקומות שלקה בחסר.

הברקות: קרם הבצל במנת הרביולי, שהפתיע בעדינות וברובד הטעמים שהרכיב אותו, וגם קינוח ה"שוקולד" המפנק והמנחם.הברקה. רביולי תרד על קרם בצל (צילום: יעל רייף)שורה תחתונה: על אף אי הדיוקים בביצוע ובהבטחות, שחזרו על עצמם כמה פעמים במהלך הארוחה, מדובר בעיסקית מתגמלת ומוצלחת. המנות יצירתיות, ומדגימות יפה את כישרונו של מילר להוסיף זץ של תעוזה לאוכל שגרתי. המחיר ידידותי לכיס ומזכה את מוציאו בארוחה מרובת מנות ומשביעה, שמורכבת מחומרי גלם די איכותיים, ומנת השוקולד המבריקה תפקדה על תקן אפילוג נהדר. לו היה הביצוע מוצלח ונטול פיקשושים, היינו מזכים את העיסקית הזו בציון לשבח. בינתיים היא עומדת על ציון 7 בסולם המבקרים.

*#