בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין סוויטה לשיפודייה: זה מה שקורה כשפותחים שולחן במלון "דה נורמן"

אפילו במלון הבוטיק המפואר בתל אביב עלו על הגל החדש-ישן של לפתוח שולחן. התוצאה: תאונה

22תגובות
סלטים של מלון "נורמן": סלט קיסר עם ביצה רכה, סלט שומר ומשמש עם גרגירי רימון; לאבּנה עם חציל מעושן עם גרגירי חומוס ומנגולד; סלט אביבי עם אספרגוס, אפונת גינה, לבבות ארטישוק ושקדים ירוקים; וכוסות יין רוזה
מוטי מילרוד

אפילו בנורמן פותחים עכשיו שולחן. כן, כן. בשעות הצהריים, הדה נורמן, אולי מסעדת המלון הכי מפונפנת שלנו, נהפכת לדה שולחן. עם פתיחים וסלטים שיוצאים למרכז שולחן. הכי שרינג, הכי עממי. ולא שיש לנו משהו נגד פתיחות שולחן או עממיות או אפילו שרינג, אבל בנורמן? לנורמן באנו בשביל נובורישיות במחיר עסקית צהריים. נכון, ברפאל זצ״ל עשו את זה קודם, אבל אם לקוסקוס הכלול בפלטת הסלטים של הנורמן היה דמיון מסוים לזה של רפי כהן, כנראה שלא היינו יוצאים כל כך מאוכזבים.

הדיל: עסקית הכוללת לחם וחמש מנות פתיחה במחיר העיקרית. מחירי העיקריות נעים בין 68 שקל (ספגטי ארביאטה) ועד 195 שקל (פילה בקר).

האוכל: מלון נורמן הוא לפני הכל מקום שכיף לבוא בשעריו. העיצוב הנהדר, המחוות הקטנות: מבִרכת השלום בכניסה, דרך פתיחת הדלת הטקסית ועד אחרונת המפיות הלבנות. אלה גינונים שמייצרים אווירה שאוהבים לכנות ״חו״לית״. כי כל מה שהוא לא שכונה, נתפס אצלנו כסוג של חו״ל. וגם אם אתה לא מוצא שום הגיון בכך שלא משאירים פה את קנקני המים על השולחנות  - ברור שיש היגיון, כדי שנתפעל כל פעם מחדש מהיכולת למלא את כוסותינו בדיוק ברגע בו הן מתרוקנות - אתה מבין שזה חלק מהקטע. וקטע יש פה, ללא ספק. ולמקומות עם קטע לפעמים באים רק בשביל הקטע. אלא שדה נורמן הוא מעבר למקום עם קטע. זה מקום בו ההקפדה אינה מסתכמת במסביב, גם מוטמעת, לפחות בדרך כלל, עמוק בתפריט. ולמרות שבגלגול הקודם של תפריט העסקיות של המקום, קשה היה להתעלם מהמבחר המצומצם (ארבע ראשונות, ארבע עיקריות, תתמודדו), הביצוע המוקפד בתוספת האווירה שמסביב, היו סיבה מספקת להגיע.

  פתיחת שולחן בעסקית בנורמן: 2 יחידות כרוב ממולא עם לבנה, מסבחה, קוסקוס, סלט קישואים מתקתק וכרובית על לבנה
עומר שוברט

עכשיו יש עסקית חדשה. עם הרבה יותר אפשרויות (עשר עיקריות!), עם מנעד רחב יותר של מחירים (העסקית הקודמת תומחרה במחיר אחיד של 110 שקל עבור מנה ראשונה ועיקרית) ובעיקר עם פתיחת שולחן. כלומר, מבחר מנות פתיחה הכלולות במחיר העיקרית ומיועדות לחלוקה. ניכר שהמלצרים, ויש פה המון מלצרים, כל כך נרגשים מהעניין, עד שהם הזכירו את פתיחת השולחן המדוברת בכל פעם שמי מהם חלף לידינו. והם חלפו לא מעט. וציינו, יותר מפעם אחת, כי בעסקית החדשה ממש אין צורך בהזמנת מנה ראשונה נוספת מהתפריט, שצפוי לנו מספיק אוכל. העניין הוא שבמקרה של הדה נורמן, הראשונות הן תמיד המנות המעט יותר מסקרנות בתפריט (סלט תמנונים, קרפצ׳יו טונה אדומה), בעיקר על רקע הבנאליות המסוימת של העיקריות (ספטגי, דג, עוף, ריזוטו, פילה בקר).

בכל מקרה, כנראה שלא היינו מטרחנים על כל העניין אם פתיחת השולחן המדוברת היתה מספיק טובה. זה לא המצב. היו שם: שתי יחידות חביבות של כרוב ממולא שהוגשו עם לבנה; גרסה אשכנזית של מסבחה; גרסה עוד יותר אשכנזית של קוסקוס (כלומר, קוסקוס לא מספיק רטוב ולא מספיק מתובל); גרסה אולטרה אשכנזית של סלט קישואים מתקתק, שהרגיש כמו סוג של צימעס; וכרובית על לבנה, שאת אשכנזיותה ניסו לטשטש עם עלעלי פטרוזיליה ופיסות פלפל אדום. ועם כל האהבה שיש לנו למטבחי אשכנז, ויש לנו, זו היתה פתיחת שולחן די מבאסת. למרות השפע היחסי, למרות הלחם המצוין והשירות הנהדר והתחושה החו״לית.

מנת ספגטי במלון נורמן
עומר שוברט

העיקריות לא שיפרו את המצב בהרבה. ספגטיני טונה וריזוטו קלמרי היו מנות שנראו יפות מאוד ומוקדפות מאוד, אבל אז התברר שהן נפלו על חוסר הקפדה מסוים. ובדה נורמן, מקום שכולו צועק הקפדה, זו חתיכת טרגדיה. הספגטיני עצמם היו נהדרים: מאיכות מצוינת והכי אל דנטה שיש. גם טיבה של הטונה הצרובה ניכר. אלא שכל מנת הפסטה הזו כמו הוטבלה ביותר מדי שמן זית, מה שיצר שכבה שמנונית מיותרת ומעיקה, שהעיבה על חומרי הגלם ועל טיב ההתקנה.

מנת הריזוטו קלמרי סבלה גם היא מבעיה קטנה-אך-מהותית: הקלמרי. הם יצאו מפויחים. לא צרובים קלות אלא שרופים קשות. ושוב חבל, כי גם במקרה הזה, הבסיס היה פשוט וטוב: רוטב עגבניות מעודן, בזיליקום ריחני וריזוטו מתקתק ומדויק.

קלמרי על ריזוטו ה"דה נורמן"
עומר שוברט

המנות בנורמן לא גדולות, והעיקריות יוצאות ללא תוספות - על צ׳יפס או תפוחי אדמה גובים תוספת של עשרים שקל. זה לא אומר שתצאו רעבים, בטח לא אם תצלחו את כל מנות הפתיחה ותחסלו את הלחם, אבל זה כן משהו שצריך לקחת בחשבון לפני שמוותרים בקלות על סלטי הפתיחה.

המלצר הודיע שהקינוח המומלץ הוא ללא ספק עוגת הגבינה. אני אוהב מלצרים אסרטיביים. פחות אוהב קינוחי צהריים ב-46 שקל. אף על פי שמדובר כנראה באחת מעוגות הגבינות המוצלחות בעיר, ולמרות שמדובר בפרוסה עשירה ונדיבה שתשביע בקלות שני סועדים (שוויתרו כמעט לחלוטין על סלטי הפתיחה).

פרוסת עוגת גבינה עם פירות יער ב"דה נורמן"
עומר שוברט

שירות ומהירות: עם ההתרופפות המסוימת בקבוצת R2M (כולל במלון מונטיפיורי), בנורמן מציעים כרגע את השירות הכי מסעיר בעיר. וכן, שירות יכול להיות מסעיר.

תמורה לכסף: מצד אחד, אפשר לאכול עכשיו צהריים בנורמן ב-70 שקל ולא לצאת רעבים. מצד שני, הנורמן של היום הוא כבר לא הנורמן של הלילה.

בקיצור: דה שולחן.

חשבון:

סלטי פתיחה (במחיר העיקרית)

ספגטיני טונה - 95 שקל

ריזוטו קלמרי - 88 שקל

עוגת גבינה - 46 שקל

טיפ - 34 שקל

סה״כ - 263 שקל

דה נורמן, מלון נורמן, נחמני 25 תל אביב, 03-5435400, תפריט העסקיות מוגש בימים ראשון עד חמישי בין 12:30 ל-16:00



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו