${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סופרה: סטאלין היה גאה

בפעם האחרונה שנרי ליבנה נכנסה למטבח של מסעדה גיאורגית, היא הציעה נישואים לשפית שסירבה בנימוס. במסעדת סופרה החדשה התפאורה מזכירה אולם נשפים, מנהל המסעדה הוא גם זמר והמנות בגודל אקסטרה לארג'. למרות המצע המאתגר ואחרי משתה נטול אלכוהול, מבקרת המסעדות הבררנית מכריזה על מציאת האחת

תגובות

"מאמינים בכמויות וזהו עיקרון נפלא". מאזטים בסופרה (צילום: דניאל לילה)

בצירוף מקרים מוזר או לא, נפתחו לאחרונה שתי מסעדות גרוזיניות במרחק מאה מטר בערך זו מזו. אני אוהבת אוכל גרוזיני. פעם, לאחר ארוחת טעימות בננוצ׳קה לפני שהפכה אותה ננה שרייר למקום טבעוני מוקצה מחמת חילול קודש, ביקשתי לפגוש את השפית. היא הייתה אישה שרוחבה עלה על גובהה ופה ושם עיטרו את פניה חתימת שפם וזקן. אף על פי כן, הודעתי לה על רצוני להתחתן איתה לאלתר, בעיקר אם היא מצטיינת גם בעבודות בית נוספות. שיני הזהב שלה, שהיוו ניגוד כה נאה לשפמפמה שעדיין לא זרקה בו שיבה, נחשפו בחיוך של אושר, אבל בסוף זה לא יצא ונשארתי נאמנה לדבקותי בפסולי חיתון ממין זכר.

» כל האמת על ניטן תאי» הרגע שבו ארז קומרובסקי ויתר על השמרים» ארוחות הבוקר המומלצות בשרון» איפה אוכלים חומוס בצפון?

מאז אותן ארוחות בננוצ׳קה, אללה ירחמו, אני מלאת געגועים למטבח הזה, שברור לגמרי שהומצא על ידי גברים כדי להבטיח שאהובותיהם שנחטפו על פי כללי הטקס כשעוד היו להן רק שיניים לבנות, לעולם לא תוכלנה לצאת מהמטבח, אלא אם כן לצורך קניית מצרכים נוספים בשוק. סדר יום של אישה גיאורגית שעדיין לא עברה מהפך פמיניסטי נפתח בקיצוץ ידני של קילוגרמים של אגוזים, תועפות של עשבי תיבול, פליית אינספור גרגרי רימונים מתוך קליפתם, ריסוק תבלינים טריים בעלי ומכתש והכנת כמה סוגי בצק, כולם מתחוכמים וקשים לעיבוד, וכולם עבודת יד, כמובן.

את סופרה בשדרות רוטשילד מנהל גבר נעים הליכות ומסביר פנים, ששמו הרשמי הוא מיקי, אבל בעצם קוראים לו טשטש או אולי תשתש והוא גם זמר. כי סופרה אמורה להיות לא רק מקום של אוכל, אלא גם של אווירה הכוללת בימים מסויימים ובשעות מאוחרות תזמורת וזמר וגם סועדים שאמורים לפרוץ בריקודים. הריקודים מיועדים בעיקר לאלה שיושבים על הבר, שותים וטועמים חטיפים. סועדים של ממש לא יוכלו לזוז לאחר ארוחה בסופרה.

עיצוב המסעדה מתאים בהחלט לרעיון הזה של נשף ריקודים במקום מהודר על פי קריטריונים רוסיים. מנהיגי המפלגה הנערצים החליטו לתת חירות אתנית מסויימת למדינות של מעוטים אתניים, ובעיקר למכורתו של החריאת סטלין, חובב ידוע של מטבח גרוזיני. בהתאם, עיצוב המקום נראה כאילו יצא מהמסעדות המפוארות שהיו מיועדות לפרוטקציונריים ובכירי מפלגה בלבד. עכשיו, לאחר שהוכחתי שאני בנאדם בעל רקע תרבותי אפשר לעבור לאוכל.

בכירי המפלגה היו נהנים כאן. מסעדת סופרה (צילום: דניאל לילה)

בסופרה לא מדובר על סתם ארוחה, אלא על משתה, על סביאה שהייתה מתאימה אולי להרגלי האכילה הידועים לשמצה של סטלין, שהיה זולל וסובא ושתחת שלטונו מתו ברעב נוראי מיליוני אנשים. רוצה לומר, במסעדה הזאת מאמינים בכמויות, וזה, בעיני, בהיותי גרגרנית, עיקרון נפלא. לא עוד מנות מסודרות בהתחכמות ארכיטקטונית כדי להסוות את ריקותן של הצלחות, אלא שפע עצום, מה שנקרא בפולנית "יותר מדי אוכל". אמונתי החילונית גורסת מאז ומעולם שעדיף יותר מדי על פחות מדי. עוד בטרם הזמנו מנות ראשונות הגיעו אל שולחננו לחם גרוזיני עגול ושטוח (15 שקלים), בעל קרום נחמד ותוכו אוורירי וצח כשלג. לצידו הוגשו שני מטבלים, אחד העשוי משזיפים חמצמצים ואחר דמוי פסטו דליל, שניהם מצויינים. אז הונחתו על המפה הצחורה חמישה מאזטים (78 שקלים), שכללו פטה כבדי עוף נהדר על מצע של עגבניות וכל טוב, סלט עגבניות עם גבינת ברינזה חביב ורענן, גלילות חצילים ממולאות באגוזים ורימונים, סלט סלק חמצמץ ומצויין שמעוטר בכדור מוצרלת באפלו בלתי גיאורגית בעליל, ותבשיל של כמה מיני שעועיות, מוצלח אף הוא. כבר עכשיו יכולנו להתרשם ממה שקרוי אצל שופטי מאסטר שף ״היד של השף״. יש לו או לה יד מצויינת עם רגישות נהדרת לתיבול שנוטה לחמצמצות וחריפות מתונה מאוד, בדיוק כמו שאמא אוהבת. מה שכן, דווקא מנת הבליני, קוויאר וקרם פרש (56 שקלים), הייתה מאכזבת. הקרם פרש היה בסדר גמור, הקוויאר היה אדום (אבל מי אני שאתנשא על קוויאר אדום?), אבל הבליני - אותן לביבות קטנות שאמורות להיות עשויות מבצק שמרים עתיר שמנת - היו סתם לביבות, ובנוסף לכך שמנוניות במידה שאין הדעת סובלת. סטאלין, שהיה כידוע השטן מגרוזיה, היה מבצע טיהור אתני בעובדי המסעדה לאחר בליני כאלה. מזל שהוא מת.אוי למי שיגיד "סמבוסק". צ'יבורקי בסופרה (צילום: דניאל לילה)

בשלב זה של חיינו כבר כמעט מפוצצים לגמרי (זאת אומרת, בעיקר שותפי לארוחה, שנוטה לאנורקסיה), ובכל זאת החלטנו להזמין מנות ראשונות. קצת מצחיק לקרוא להן ככה לאחר חמש מנות נדיבות פלוס לחם, אבל ככה קוראים להן בתפריט. היושב מולי הזמין חצ׳פורי (52 שקלים). לטובת מי שעדיין לא נתקלו בפלא הזה, מדובר במאפה ממולא גבינה. אנשים שאין להם יהווה עשויים בטעות לטעון שהוא דומה לבורקס או, כמו שותפי לארוחה, שהוא הגירסה הגרוזינית לסמבוסק. נו, באמת. ראשית, הבצק הוא בצק שמרים נפלא בעל קרום פציץ. שנית, לסוג שהזמנו, הקרוי חצ׳פורי אצ׳ארולי על שם מקורו במחוז אצ׳ארה, ישנה צורה אופיינית של סירת דייגים פתוחה מלמעלה ובעלת אחוריים וירכתיים מפותלים לשפיצים. בתוך הסירה הזאת, שבסופרה היא כמעט בגודל סירת דייגים אמיתית, מונחת מלית רב שכבתית: למטה, הרחק מהעין נחבאת מלית של גבינות נהדרות, ואילו למעלה מתנוססת לה ביצת עין. אוי, שאני אמות כמה זה טעים. לעצמי הזמנתי צ׳יבורקי (31 שקלים). אלו הם כיסונים שבצקם עשוי קמח, שמן, ביצים ומים בלבד, ללא חומרי התפחה. עבודת לישה מפרכת ולאחריה סדרת קיפולים הופכת את הנילוש למעין בצק עלים שממלאים בבשר עסיסי ועשיר, כוסברה, צ׳ילי ושאר תבלינים. קיבלתי שני כיסונים בגודל כף יד כל אחד, שטוגנו בשמן עמוק למחצה. כשנותנים בהם ביס, בדיוק כמו בחינקלי, מוצף הפה במרק בשר נפלא ואז אתם יודעים חדווה שלא ידעתם כמוה (ותודה לדליה רביקוביץ׳).

עתה כבר היינו מעולפים. בעיקר השותף, למרות שחיסלתי לו חצי מהחצ׳פורי. אבל נאמנה לשליחותי עד הקלוריה האחרונה, החלטנו להזמין מנות אחרונות. קיבלנו פבלובה (39 שקלים), שהיא קינוח אהוב עלי במיוחד ושהוכן במקור עבור רקדנית הבלט המהוללת אנה פבלובה בעת ביקורה בניו זילנד בשנת 1926. הפבלובה עשויה מבסיס של מנרג, לא זה היבש והמתפורר בפה שאני בהחלט אוהבת, אלא מרנג שחוצו פריר ופנימו רך למחצה. בתוך  הבסיס דמוי קן הציפורים מקננת  קצפת, והרבה, ומעליה מעין קונפיטורה של פירות יער. מה כבר יכול להיות כאן רע? אין לי ספק שביגוד מוחלט אלי, אותה רקדנית טעמה כזית. אני את הקינוח שלי חיסלתי בהתלהבות, כאילו אני מתאמנת לקראת תפקיד הפרימדונה בקבוצת הבלט המיועדת למועמדים לניתוח קיצור קיבה.

חדווה שלא ידעתם כמוה. גלילות חצילים (צילום: דניאל לילה)

על פי הזמנת המלצרית, השותף הזמין וקיבל מין כדור בגודל כדור גולף (41 שקלים) שצבעו היה אדום זוהר. כשפוצח בנחרצות על ידי כפית בקע ממנו גן עדן של שוקולד ואגוזים או כלשונו של הלועס: ״את גם יכולה לכתוב שהוא היה ממולא בחלום״. לשני הקינוחים אין כלל שורשים גרוזיניים, כמובן, אבל לא כדי להכין עבודת שורשים הגענו עד הלום. באנו להנות ואכן נהננו עד בלי די. כפי שהיה אומר דניאל רוגוב המנוח - עוד אשוב לשם.

הנהלת חשבונות » חמישיית מאזטים: 78 שקלים» לחם גדול: 15 שקלים» צ'יבורקי: 31 שקלים» חצ'פורי אצ'רולי: 52 שקלים» בליני קוויאר: 56 שקלים» קולה: 12 שקלים» 2 צ'הצ'ה: 52 שקלים» פבלובה: 39 שקלים» כדור אדום: 41 שקלים» סה"כ: 376 שקליםסופרה - רוטשילד 11, תל אביב

*#