${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לימה ניפו: פאתוס על חשבון טעם

במסעדה החדשה של יוצאי NOBU הנחשבת אוהבים ניקיון, מעריכים אמנות ושמים דגש על תאורה שמשפיעה ישירות על גודל המנות. נרי ליבנה ביקרה, אכלה, השוותה מתכונים והבינה מדוע נמצאת לימה ניפו קרוב לאבולעפיה השכנה

תגובות

כך אוכלים טרטר בקר בלימה ניפו (צילום: אנטולי מיכאלו)

פתיחת מסעדה ביפו בשיאה של עונת הפיגועים והגזענות היא מעשה ראוי להערכה. השאלה היא מהי מידת התבונה בפתיחת מקום שהקונספט שלו הוא שילוב של מטבח יפני ופרואני? עד כמה שהשילוב הזה נשמע מוזר, במסעדות NOBU למשל, הוא מצליח לייצר אוכל טעים ומעורר עניין. ואכן, המסעדן יורם פרץ שהקים את לימה ניפו והשף כריס גולדינג, הינם יוצאי רשת המסעדות המצליחה הזאת, אבל לימה ניפו, כך התברר מייד כשהתיישבנו בחדר הכמעט חשוך לגמרי, נושאת שני קונספטים נוספים: הראשון הוא היעדר תפריט בעברית. למה? ככה. הקונספט השני, כפי שהסבירה לנו אחת מלפחות חמשת המלצרים ששירתו אותנו עד כדי הצקה, הוא שהמנות לא מגיעות ביחד אלא בזו אחר זו. אני חושדת שלקונספט הזה יש שם אחר והוא - טבח אחד בלבד במשמרת. וזאת כאמור בניגוד לריבוי המופלג של מלצרים שמספרם עלה בהרבה על החמישה שממש שירתו אותנו, לרוב על ידי ניקוי השולחן הנקי או הסרת כלי האוכל בעוד הביס האחרון בפינו. אולי משום שכמה  אחרים עמדו דוממים על מקומם וצפו בנו לאורך כל הארוחה. "אני מרגיש כמו בבית האח הגדול", אמר זה שישב מולי, כשברקע מלצרית מנגבת את השולחן בפעם הששית, בעודנו אוכלים.

» הפיצריה החדשה של אוליברי» המאפייה החדשה בנחלת יצחק» גיא פרץ פותח מסעדת דגים » ההמבורגרים הכי מיוחדים בתל אביב

פרט לאפלולית המזכירה מועדוני חשפנות, המקום, לפחות עד כמה שהצלחנו להבחין,  מצויד ברהיטים כהים ובכמה חללי הסעדה בגדלים שונים. שניים מהקירות האדומים בדרך כלל מעוטרים בציורי קיר גדולים. זה שלצידנו כלל יפנית במראה אולטרה סקסי הבוהה מעבר לים אל נוף עירוני, אולי נופה של לימה? לאמן הפתרונים. בגלל כשל תכנוני כנראה, לא הוחשכה המסעדה לחלוטין בצורה שלא תאפשר לנו להבחין בזערוריותן המופלגת של המנות, שבשפה אמנותית היינו מכנים "איים אבודים במרחבי הצלחות הכהות". 

מועדון חשפנות בואכה מסעדה. לימה ניפו (צילום: אנטולי מיכאלו)

הזמנו וקיבלנו למנות הראשונות אדממה (25 שקלים), שהתגלתה בדיוק כאותה תוצרת שאני מניבה על ידי הכנסת תוכן שקית אדממה קפואה של סנפרוסט למים, אלא שאני משתמשת בשקית שלמה ומוסיפה אחר כך מלח גס, ואילו בניפו לימה הולכים על רבע שקית ללא מלח. אחר כך קיבלנו spinach Oshitash, שהתגלה כדגימת תרד ברוטב סויה וג'ינג'ר, ו-padron peppers with orange או בעברית - דוגמית נוספת של פלפלים אדומים מתוקים ברוטב תפוזים. יותר משהיו אלה מנות ראשונות מבחינת הגודל והאיכות, הרגיש העסק כמו חטיפים לליווי שתייה המוגשים בדרך כלל בחינם - מעיין תחליף יפני-פרואני לבוטנים מלוחים, אלא שאנחנו שילמנו עבור שלוש המנות האלה, שאין בהן כדי לשמש ארוחת עשר לילד פרואני-יפני קטון, 90 שקלים. אולי אם היה מדובר באוכל טעים או לו לפחות היו מציידים אותנו במיקרוסקופ ופינצטה, התחושה הייתה שונה.

כך היכן מסתתר הדג? סלמון מזוגג בלימה ניפו (צילום: אנטולי מיכאלו)העקרון של חסכנות מופלגת, שלא לומר קמצנות שערורייתית, שלט גם במנות העיקריות. הטובה בהן הייתה דג סלמון (נתח של בערך 100 גרם, בהערכה נדיבה, 115 שקלים) בזיגוג מתקתק, שהגיע לשולחן כרבע שעה לאחר שנמלא ליבנו צער נוכח שתי המנות האחרות - כנפי עוף ברוטב חמוץ מתוק ותמנון בטמפורה. שלוש כנפיים מחולקות לשתיים כללה המנה המצערת הזאת שעלתה 90 שקלים, והן הוכנו באופן גרוע. התמנון (75 שקלים) היה תמנון בנאלי, והטמפורה שעטפה אותו הפכה רגע אחרי ההגשה לשמנונית ורכרוכית עקב טיגון בטכניקה שגויה. בשלב הזה, בעוד מלצר כלשהו מפנה את צלחת הטמפורה ואחרת מנקה שוב את השולחן ואילו שלישי מביא את כנפי העוף, הפכה הסיטואציה לקומית. כי מה נותר לנו לעשות כשדופקים אותנו אם לא לצחוק? אז גם התגנב לליבי החשש שמא ההסבר היחיד לכך שהתפריט באנגלית הוא כוונתם של הבעלים ושל השף היא לייעד את המסעדה לתפקד כמשחטת תיירים בלבד, מהסוג שהתברכה בו ארצנו בשפע. מטבע השוקולד בטעם ויסקי (45 שקלים), שעל פי מחירו הייתי מצפה לפחות לשטר, היה טעים וזהו, רק העצים את החשד. הלכנו משם לאבולעפיה, היה קצת תור אבל כך, הודות ללימה ניפו, הודות לרעב שנותר אצלנו, הזדמן לי לאכול סמבוסק לראשונה בחיי.

>> 35 שקלים: spinach Oshitashi >> 30 שקלים: padron peppers with orange>> 25 שקלים: edamame>> 30 שקלים: tea 2>> 115 שקלים: glazed salmon>> 90 שקלים: chiken wings>> 15 שקלים: rice>> 75 שקלים: crispy squid>> 45 שקלים: chocolate cremeux >> טיפ: 60 שקלים

סה"כ: 520 שקלים

לימה ניפו - רבי תנחום 6, יפו תל אביב

*#