אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה קרה להרברט סמואל מאז שרושפלד עזב?

נרי ליבנה אוהבת את השף בעל הפה הגדול וידי הזהב, ולכן קצת חששה לבקר בהרברט סמואל התל אביבית הפוסט רושפלדית. אחרי עסקית צהריים שכללה קוקטייל רב תכליתי, מפית תחרה אכילה והיכרות עם השף החדש, היא חזרה עם אנחת רווחה וסיבה חדשה לדאגה

תגובות

נמצא המרענן הרשמי של הקיץ. סלט עגבניות, רוקולה וטולום  (צילום: יח"צ)

רעש מסויים ליווה את פרידתו של השף יונתן רושפלד מכל מסעדותיו, בהן מסעדת הדגל שלו הרברט סמואל שהקים לפני שמונה שנים. זה קורה לרושפלד מדי פעם. גם לפני 13 שנה סגר את שתי המסעדות שהיו לו אז, "ביסטרו רושפלד" ו"יונתן רושפלד", שהוכתרו לפחות על ידי המבקר דניאל רוגוב המנוח כטובות בישראל. אלא שאז, באותם ימים קדומים שלפני ריאליטי-הבישול, רושפלד אמנם נחשב לאחד השפים הטובים בארץ, אך עדיין לא נפוצה ברבים תהילתו כמעורר דרמות מהמעלה הראשונה, והשופט היחיד ב"מאסטר שף" שעושה רושם שהוא ממש אוהב לאכול, מבין גדול באוכל וגם מתעקש להגיד את האמת בפנים.

» יונתן רושפלד עוזב את הרברט סמואל» המסעדה החדשה של רושפלד

לא ברור מה בדיוק קרה בין רושפלד לבין קבוצת המשקיעים במסעדותיו מבית שטראוס, אבל לידיעת האומה שחרר רושפלד את ההצהרה שהוא מעוניין "לחזור לבסיס ופשוט לבשל". האם ב"הרברט סמואל" הוא לא באמת בישל וקבע את התפריט, אלא לימד את השפים בפועל כיצד להכין את המנות והגיע לעתים למטבח כדי לגעור ולהשליט סדר? בין כך ובין כך, "הרברט" הייתה רושפלד ורושפלד היה הרברט (וגם עוד כמה מסעדות מצויינות), ועל כן ציפיתי לארוחת צהריים מתובלת בנוסטלגיה ובגעגועים לימים שהיו ולא ישובו עוד הו, הו, הו.מעושן כדבעי. טרטר טונה ואינטיאס עם קרם חצילים (צילום: יח"צ)

"נמאס לי מתפריטים", כתב רושפלד לפני שעזב את המסעדות שלו, וסיפר שהוא רוצה להגיע למסעדה שבה יחליט עבורו השף מה יאכל ויוסיף לכך יין טוב. מצד אחד דווקא ארוחות עסקיות מתקרבות למודל הזה משום שאפשרות הבחירה בהן מצומצמת. מצד שני, רושפלד ככל הנראה התכוון בדבריו למסעדה שבה יחליט השף בכל יום מה מתחשק לו לבשל ויעשה זאת בצורה הטובה ביותר. איזה מזל שלי למשל, ממש לא נמאס מתפריטים, ושתפריט הארוחה העסקית בהרברט סמואל בגלגולה החדש בהנהגתו של השף אדיר כהן, נשאר זהה לימי מלוכת רושפלד. 88-120 שקלים עולה עסקית הצהריים לסועד והיא כוללת סלסלת לחמים, מנה ראשונה ומנה עיקרית.

הרברט היא אחת המסעדות הנעימות לישיבה בתל אביב: עיצובה מוקפד אבל לא מעיק, המרחק בין השולחנות אינו גדול עד כדי יצירת תחושת בדידות ובכל זאת איננו קטן עד כדי שלא תתאפשר שיחה אינטימית. זה היה יום קיץ לוהט. ישבנו ליד החלונות הגדולים ובהינו בנוף של תחנת דלק שמאחוריה ים כחול שוקט. עבורי הזמנתי את קוקטייל הבית הנושא את השם "קוקטייל מרענן" (34 שקלים) ומבוסס על ג'ין, אבטיח ואפרול. אלכוהול הצהריים התגלה בדיוק כמו מה שאני אוהבת - משקה של בנות בצבע ורוד עז. כה התרגשתי למראהו, עד שמייד שפכתי חצי ממנו על שמלתי. הוא היה קר ונעים לרגליים, "בהחלט מרענן", כפי שאמרתי למלצרית שנזעקה לסייע לי באמצעות שפע של מפיות נייר.  גם הטעם של מה שנשאר בכוס היה נעים מתקתק ומרענן, ולו הייתי אמא צרפתייה, אולי הייתי שולחת את ילדי לגן עם מימיה מלאה בקוקטייל הזה.

מפית תחרה חסרת יחוד. סביצ'ה בעיטור פריכית הבית (צילום: יח"צ)

עם המנות הראשונות, סלט של מבחר עגבניות וגבינת טולום ודגים קצוצים על קרם חציל ולאבנה, הזמין שותפי לשולחן יין ריזלינג גרמני חמצמץ ויקר ערך (50 שקלים לכוס). סלט העגבניות של הרברט סמואל, המוכר יותר כמנת הדגל של רושפלד, מורכב בגלגול הנוכחי מעגבניות טריות וצלויות בשלל צבעים, רוקולה, גבינת טולום שהיא גבינת צאן תורכית רכה, צהבהבה ובעלת מליחות עדינה - והכל בתיבול בעל חמצמצות מושלמת. במילים אחרות, בדיוק מה שהייתי רוצה לאכול כל יום בקיץ לארוחת הצהריים. כך גם טרטר דגי הטונה והאינטיאס שהוגש על קרם חצילים נפלא בטעמו ומקושט בלאבנה, שהיה מעודן עד כדי כך שממש נמס בפה ובעל טעם אגוזי ולוויית טעם של עשן. הלאבנה בחמצמצותה העדינה הוסיפה ניגוד וייחוד למנה, שבלעדיה הייתה דומה לאינספור מנות טרטר אחרות המוגשות בכל מסעדה בעיר.

קיבלנו גם סביצ'ה טובה מעוטרת במה שכונה "פריכית הבית", אבל בעצם נראה כמו מפית תחרה דקיקה שנשמטה מידה המטופחת של יפהפיה ישירות על הסביצ'ה. לעומת יופייה, דווקא טעמה היה בעוכריה והתגלה כמשהו חסר אופי לחלוטין, סתם טקסטורה טהורה של קמח אורז. "הריזלינג ממש מתאים לכל זה", אמר שותפי לשולחן, איש שמבין באלכוהול, "הוא מתחבר להכל". הוא התחבר גם לקנלוני של בשר העגל שהתגלה כקנלונו אחד בודד, אבל בגודל משפחתי, מעיין חביתית כבירת מידות שבצקה כמעט שקוף וקצותיו פריכים מחמת האפייה בחמאה ובפרמזן והיא ממולאת במנגולד, עגל חלב קצוץ ופרמזן. למרות גודלו, אני את הקנלוני שלי מעדיפה קטנים יותר ורבים. לטעמי בצורה זו היחס בין הבצק לבין המילוי, העובד אומנם לטובת הבצק, נכון יותר וכך גם מרקמו הרך וחלקלק יותר של הבצק. הריזלינג התחבר גם ל"אנטרקוט קצוץ על לחם עם רוטב פלפלים וביצה", שהתגלה כסתם המבורגר עם פלפלים חריפים. אמנם המבורגר טעים, אבל  עדיין רק המבורגר.

לו רק היית קצת יותר קטן ועדין אלי. קנלוני עגל (צילום: יח"צ)

לקינוח הזמנו קפה ו"פלז'ר" (54 שקלים), פחזנית ממולאת בקרם פטיסייר, קצפת ופירות יער, לא רק פלז'ר כי אם גם פרוזאק מן הטבע, שהייתה בדיוק מה שרשם לי הרופא לסיומה של הארוחה הזאת, כמו גם לסיומן של כל הארוחות העסקיות הקודמות שאכלתי במקום. כי האמת, שום דבר לא השתנה שם בינתיים מאז עזב רושפלד. השירות מצויין, השירותים, שכמה משפחות של מבקשי מקלט יכולים לגור בהם בנוחות עדיין נקיים וריחניים, האוכל טעים מאוד, מדויק ובהחלט יקר מדי. 340 שקלים שילמנו על כל הטוב הזה, לא כולל טיפ.

» 2 עסקיות צהריים: 2X88 שקלים» כוס ריזלינג: 50 שקלים» קוקטייל צהריים: 34 שקלים» אספרסו כפול: 13 שקלים» הפוך: 13 שקלים» פלז'ר: 54 שקלים» טיפ: 50 שקליםסה"כ: 390 שקליםהרברט סמואל - קויפמן 6, תל אביב

*#