${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוזריה: משבר כלכלי בשוק לוינסקי

האוזריה מציעה אוכל צבעוני וטעים באווירה מהנה, אבל אם תרצו לצאת שבעים תצטרכו לבלות שם הרבה זמן

תגובות

הפעם ירדתי לתל אביב לאות הזדהות. עיר במלחמה, אתם יודעים. במקום להצטרף לגל שמגחך על כך שהטילים הרעידו לתל אביבים את האספרסו, חיפשתי מקום שישמח בפשטות את לבי העגום, ולא מצאתי טוב מאוזריה - חמארה בסגנון יווני שנפתחה לאחרונה בשוק לוינסקי.השפית והבעלים של המקום הצהירה בראיון שקראתי ברשת שמטבחה הוא בהשראת חופי הים התיכון - מספרד ועד עזה. הנה, פרט לניסיון הנואל לפגוע זה בזה, יש עוד משהו משותף לנו ולעזתים - המטבח. ויחי ההבדל הקטן. » אוזריה - לשעות פעילות וכל הפרטים» רוטשילד: אין חדש מתחת לשמש» מסעדת התרנגול: קול קורא ביפו» מסעדת סלימי: אוכל מהנשמההמקום המלבב הזה נמצא על פינת רחוב, וחלונות הזכוכית שלו משקיפים לרחוב, מה שמקנה את התחושה כאילו אתה ממש בין חנויות התבלינים השכנות, וחרף קוטנו של המקום יש בו תחושה של מרחב. טרייסי צ'פמן, זמרת יוונייה ידועה, התנגנה ברקע. כעשרה מקומות ליד בר חביב, שישה שולחנות פשוטים בפנים, עיצוב נאה המבוסס על קיר לבנים חשופות. שוט של אוזו 12 (13 שקל) עזר לנו להבין שהתפריט באוזריה מורכב משתי קטגוריות: מנות קטנות ליד השתייה במחיר של עד 20 שקל, ועיקריות מתחלפות לאור השראתה היומיומית של השפית, שמחירן בסביבות 48-46 שקל. הנה, למשל, מנה של שלושה המבורגרים קטנים על מצע של קרם תירס (ביוונית קוראים לזה פירה שעשוי מתירס) עולה 48 שקל. אתה מקבל שלושה המבורגרים עשויים מדיום־רייר, טעימים מאוד, אבל כפי שהובטח - קטנים. פירה התירס היה מעדן, אבל אתה לא יכול לשבוע ממנה עיקרית כזו. שלושה המבורגרים בלי לחמנייה הם כשלוש קציצות, ויש צורך בעוד פחמימה. דא עקא, שבעבור לחם הבית ההכרחי גובים ממך עוד 18(!) שקל. האווריה נעימה, המחירים קצת פחות. אוזריה (צילום: הגר אביחי)מנה נוספת שדגמנו היתה מנה של סרדינים. חמישה סרדינים לא קטנים, ממולאים בעשבי תיבול, עטופים בעלה גפן, הונחו על גבעה קרירה של יוגורט (46 שקל). נראה מעולה, טעים בהחלט, אבל גם זו לא מנה שאפשר לקרוא לה ארוחה. לאט לאט אנחנו מבינים שחמארה עממית זה לא, גם מסעדת פועלים לאמצע הצהריים זה לא. כוס בירה (אין להם גולדסטאר או מכבי, רק בירות איכותיות, ומהחבית יש רק לונדון ברידג'), מנה ליד - שבשום אופן אי אפשר לקרוא לה ארוחה  -ולחם הכרחי לספיגת הנוזלים והטעמים, יגיעו כמעט ל־100 שקל לאדם לפני שהספקת להגיד צבע אדום. כיוון שנותרנו רעבים, ובין המנות הנוספות בתפריט (רביולי סלק ממולא גבינת עזים, קלמרי על הפלנצ'ה, טרטר שייטל עם זיתי קלמטה) לא ראינו אחת שתמלא לנו את הבטן, קינחנו במנה של סביצ'ה דג בס (46 שקל) עם מיץ קלמנטינות, אנונה, פלחי תפוז והמון כוסברה. היה טעים מאוד, אנין, אבל שוב - מנה שבגודלה היא לא פה ולא שם. זה מקום נחמד מאוד, המנות טעימות, צבעוניות ומעוררות, מוגשות לשולחן בצורה מרהיבה, אבל אני, תסלחו לי, במסעדה שכזו הייתי מגיש את הלחם בחינם.  בקטנה תפאורה: נעימה, מעוצבת, שטופת אורסביב השולחן: לוגמי אוזו בצהריים, חובבי אתנחתה בשוק, מקומיים ותייריםשירות: לבבי, משפחתיחיוך: רחבשירותים: נקייםנגישות: נוחה חניה: רק אם יש טילים בסביבהשורה תחתונה: מקום נעים ויצירתי, אבל לא זולאוזריה - מטלון 44, תל אביב

*#