טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מונא: כשהכל מתחבר כמו שצריך

האוכל מעולה, האווירה נעימה ובוגרת והעתיד נראה מבטיח. האחות החדשה של מחניודה מתגלה כמסעדה קלאסית שלא נופלת לגימיקים מאוסים

תגובות

לפני שלושה חודשים נפתחה מחדש מסעדת מונא בירושלים. המסעדה נסגרה לאחר 10 שנות פעילות והועמדה מחדש על הרגליים על ידי חבורת מסעדת מחניודה הפופולרית. המסעדה המחודשת היא אמנם האחות הצעירה של מחניודה, אבל בפועל היא מתנהגת כמו אחותה הבוגרת והרצינית. עובדה שלא הופכת אותה למשעממת.מונא - לשעות פעילות ולכל הפרטים» ליליות: שירות על חשבון איכות» פסטה מיה: איטלקית למתחילים» אואזיס: לא יותר מאוכל רחוב מוצלח» על ראש שמחתנו: המסעדות הטובות בירושליםהמסעדה שוכנת בבית אבן יפהפה מסוף המאה ה-19, ששימש בעבר כשלוחה של "בצלאל" ומתפקד כעת כבית האמנים וכמחלקת הארכיטקטורה של המוסד. שתי חצרות, אחת חיצונית ואחת פנימית, יוצרות חלל שהוא לא רק יפה ומיוחד אלא גם נעים ומרווח. במקום קסם פשוט ואלגנטי שהצליחו לשמר, או בעיקר לא להרוס, על ידי שימוש נכון בפרחים, נרות וכלים מוקפדים. אין צעקות, אין מוזיקה בלקנית רועשת ואין כוסות ערק שכולם חולקים.

התפריט, לפחות בשלב זה, כולל מנות קלאסיות לצד מנות מקוריות יותר, שמדברות בשפת מחניודה, אבל יחד עם זאת, נדמה שהן פשוטות ומוקפדות יותר. את מרבית המנות אפשר להזמין בכמה גדלים: פתיח, בינוני וגדול (עיקרית), מה שמאפשר, למי שירצה, לאכול בשיטת הטעימות, ולמי שירצה, לאכול מבלי לחלוק את המנות עם אחרים. אנחנו בחרנו הפעם ללכת על הקונספט המסורתי והזמנו בנפרד מנות ראשונות ועיקריות. מה אכלנו: אני בחרתי להתחיל עם מנה של ג'מבו אספרגוס עם סלק צלוי ומסקרפונה כמהין. אמנם אנחנו כבר כמעט בסוף עונה, אבל בתפריט נכתב במפורש "האספרגוס של יוכי", ולכן אי אפשר היה לוותר. "יוכי אספרגוס", כפי שרבים מכירים אותה, מועדפת על יד השפים הגדולים, משום שהיא מגדלת ומספקת את האספרגוס הטוב ביותר שניתן להשיג בארץ. במקרה הזה הוא היה ירוק, גדול, עבה ומוכן כראוי. לצערי, לא היה לו את אותו טעם מופלא, מזוקק, עדין ועם זאת חי, שאספרגוס יכול להגיע אליו, אבל המנה היתה מוצלחת וטעימה מאוד. דווקא הסלק הקטן הצלוי הצליח לשבות אותי בקסמו המתקתק והמקורקע. קרם מסקרפונה עדין עם מעט כמהין היווה תוספת מעניינת ולא דורסנית למנה. אל תוותרו על הסלק. ג'מבו אספרגוס צלוי (צילום: יוסי אלעד)בן זוגי אכל טרטר בקר - מנה קלאסית ומצוינת של פילה בקר מאיכות טובה שנחתך ביד לקוביות קנטנות ומעורבב עם חרדל, חלמון ביצה, עירית ומעט אנשובי - הכל בכמויות מדויקות ובתיבול רגיש. המנה הוגשה באופן אלגנטי עם תפוצ'יפס קרנצ'י במיוחד. בנוסף אכלנו סלט אנדיב עם אגסים, אגוזים ורוקפור - סלט שמח, רענן, עם חומרי גלם טובים (בעיקר הגבינה) ותיבול מתקתק, רגיש ומדויק. למנות עיקריות הזמנו קוד צלוי בחמאה לבנה וביף בורגיניון - שתי מנות פשוטות לכאורה, שביצוע מוצלח שלהן מעיד על שף שיודע לבשל בבטחון גמור ובלי התחכמויות. הקוד נצלה באופן מושלם והוגש עם רוטב חמאה לבן שנמזג על הדג במקום. בניגוד להולנדייז, שעשוי מחלמונים ולכן כבד יותר, רוטב החמאה במקרה הזה מוכן עם יין לבן ונשאר קליל ואוורירי, עם טעם עמוק של חמאה ובצלי פנינה. לצד פירה טעים ועתיר חמאה השלימו את המנה אנדיב (עולש) ובצלי פנינה צלויים. שלמות בצלחת. קוד צלוי ברוטב חמאה (צילום: יוסי אלעד)דרוש אומץ בשביל להכין ביף בורגיניון. אמנם מדובר במנה עממית של איכרים במקורה, אך זו אחת המנות הצרפתיות המוכרות ביותר שאומצה גם על ידי המטבח העילי. אולי זו הסיבה שהחליטו לסטות כאן מהקלאסיקה ולהגיש אינטרפרטציה מקורית ומקומית, שכללה מייפל וירקות שורש. התוצאה היא מנה ללא העומק והעושר של הרוטב המוכר, אולי בגלל ויתור על בישול ארוך ועשבי התיבול הספציפיים. גם הבשר לא היה מספיק רך ומתפרק, ולמרות זאת - מדובר במנה טובה ומהנה מאוד, בין היתר בגלל הפולנטה המפוארת שהוגשה איתה. המנות העיקריות גדולות מאוד, אפילו מדי, ולכן נאלצנו לוותר על קינוח.החלטה אמיצה. ביף בורגניון (צילום: יוסי אלעד)

שירות ואוירה: השירות היה אישי מאוד ומוצלח. מצד אחד נינוח וידידותי אבל לא סחבקי מדי ומתיש. ניכר שהמלצר הרגיש מחובר למקום ואפילו גאה להיות חלק ממנו, והביע בקיאות בתפריט. האווירה אינטימית ואלגנטית ויחד עם זאת קלילה ומזמינה. אם הייתי גרה בירושלים יכול מאוד להיות שהייתי מגיעה לכאן לעיתים קרובות לכוס יין ומשהו קטן ליד. מצד שני אני בהחלט יכולה לדמיין משפחות שלמות אוכלות כאן את ארוחותיהן המשותפות. בקיצור - זה מרגיש כמו מסעדה אמיתית, בלי גימיקים ובלי מאמץ יתר להשתייך להגדרה מאוסה.אווירה בוגרת, אבל לא משעממת. מסעדת מונא (צילום: אמיל סלמן)יין: המקום מציע תפריט יין לא גדול, אבל מחושב ואינטלגנטי שכולל בחירות מעניינות, מרעננות ויוצאות דופן, מישראל ומשאר העולם, המעידות על טעם ואמירה אישית. למרות זאת, אנחנו הבאנו יין מהבית, שלא נכלל כמובן בתפריט, סתם כי אנחנו מעצבנים ורצינו לשתות משהו ספציפי.בשורה התחתונה: לפעמים הכל פשוט מתחבר. נראה שלקחו את המקום הנכון, בזמן הנכון, והצליחו ליצור משהו יפה, לא צעקני ואיכותי, שהזמן יעשה לו רק טוב. האוכל טעים ומעיד על הבנה ובעיקר על חדוות בישול. התחושה הכללית היא של מסעדה ירושלמית שהיתה יכולה להצליח בכל מקום בעולם או לחילופין של מסעדה קלאסית שלא שכחה שהיא ירושלמית. החשבון, עבור שני אנשים אספרגוס - 44 שקליםטרטר בקר - 52 שקליםסלט אנדיב - 52 שקליםקוד בחמאה לבנה - 119 שקליםביף בורגיניון - 82 שקליםסך הכל (לא כולל יין וקינוח): 349 שקלים

*#