אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פסטה מיה: איטלקית למתחילים

האוכל בחלקו טעים ובחלקו סביר, השירות מוצלח והאווירה נעימה, אבל המסעדה האיטלקית הוותיקה שיושבת ברחוב ווילסון בתל אביב נטולת תחושה אמיתית של איטליה

תגובות

המטבח האיטלקי הוא אחד המגוונים והאהובים שיש. אפילו לאיטלקים לא נמאס ממנו. מרביתם אוכלים פסטה מדי יום למשל, ואפילו בעריה הגדולות של איטליה, בניגוד לערים קוסמופוליטיות אחרות, מסעדות איטלקיות נפוצות הרבה יותר ממסעדות יפניות, צרפתיות או מזרח-תיכוניות לדוגמה. בישראל, בדומה לשאר העולם, מסעדות איטלקיות מעולם לא ממש איבדו את אהדת הציבור הרחב. אלא שבניגוד למקומות אחרים, איכשהו הן לא נתפסו בעשור או שניים האחרונים כמסעדות עם אמירה, או מסעדות שכדאי לומר עליהן הרבה. לכאורה מה כבר אפשר לכתוב על פסטה או על פיצה? אוכל איטלקי כמובן לא מתחיל או נגמר בשני אלה, רחוק מזה, אבל גם פיצה ופסטה אפשר לעשות ממש טוב ואפילו באופן בלתי נשכח, ואפשר לעשות אותם רק בסדר.

פסטה מיה - כל הפרטים

לביקורות נוספות:» אואזיס: לא יותר מאוכל רחוב מוצלח» אלבה: מהמסעדות המצליחות בת"א» שיין אנד שארפ: בשר בינוני במחיר שפוי» סנה: הכוונות טובות, הביצוע פחות» דליקטסן: עם מקצועיות לא מתווכחיםפסטה מיה היא מסעדה שלא מתיימרת להיות מסעדת עילית, או מסעדה המגישה אוכל יוצא דופן, חדשני או ייחודי. היא מסעדה איטלקית פשוטה, כבר ותיקה במונחים ישראלים, שבזמנו היתה אולי יותר מעוררת התפעלות מהיום משום שהגישו בה פסטה טריה תוצרת בית - דבר שהפך להרבה יותר שכיח עם השנים. כיום הפסטה עדיין עומדת במרכז התפריט, ולצורות השונות מוסיפים רוטב ממגוון הרטבים לבחירה. בנוסף, התפריט כולל כמה פיצות ומנות ראשונות שונות. מרבית המנות קלאסיות למדי, לפחות על הנייר. האם מדובר במסעדה פשוטה שחומרי גלם טובים עומדים במרכזה - כזו שהיתה יכולה להיות אהודה גם באיטליה - או שמדובר באוכל איטלקי שהיינו מתאכזבים לאכול בארץ המגף? אז מה אומרים? פסטה מיה וילסון (צילום: אילן מור)מה אכלנו: התחלנו עם סלט קפרזה - פרוסות עגבניה, מוצרלה, בזיליקום ובצל סגול. אין כאן הרבה מקום לטעויות, ואכן לא היו כאלה. המוצרלה היתה באיכות סבירה, החיתוך היה נכון והתיבול טוב. אמנם כבר טעמתי עגבניות מתוקות יותר ומוצרלה טובה יותר, אבל בסך הכל באמת שאין כאן מקום לתלונות. מנה ראשונה נוספת שאכלנו היתה ארנצ'יני - כדורי ריזוטו מטוגנים עם מוצרלה, שהוגשו על מצע רוטב פלפלים ועגבניות. ארנצ'יני היא מנת פתיחה פופולרית באיטליה ובעיקר בסיציליה, מקום הולדתה. הגרסה של פסטה מיה היתה טעימה ומאוד מספקת. הכדורים הגדולים היו פריכים מבחוץ, לא כבדים מדי ועתירי טעם הודות לכמות מכובדת של פטרוזיליה. הרוטב היה עדין ורענן, והלם מאוד את המנה. לעיקריות החלטנו לטעום פסטה אחת ופיצה. בחרנו ברוטב מתפריט המיוחדים: רוטב על בסיס שמן זית ושום עם סטרצ'טי - רצועות דקות של סינטה צרובה - עם פטריות ועגבניות שרי. למרות העדר המלצה מהמלצרית, בחרנו בפסטה ארוכה, מעין לינגוויני, שחשבנו שתתאים יותר לרוטב. הפסטה עצמה היתה מעט מאכזבת. אמנם ביתית, טריה, וכזו שהוכנה כראוי, אבל עשויה ללא מספיק חלמונים ובאופן כללי נטולת אישיות. הרוטב גם לא היה מספיק נוכח וקצת מפוזר. רצועות הסינטה עצמן היו טובות, אבל איכשהו לא התחברו עם שאר המרכיבים. החומץ הבלסמי והיין הלבן, שמהם היה הרוטב עשוי, לא הורגשו מספיק. הרוטב גם היה מרוויח מעוד קצת שמן זית, בעיקר מכזה איכותי יותר.

הפיצה דיברה פחות או יותר באותה שפה - פיצה לא רעה בכלל, אבל לא כזו שהותירה רושם רב. בחרנו בפיצה סיציליאנית שכללה סרדינים, זיתי קלמטה, פלפל חריף ופטרוזיליה. ראוי לציין שאני חובבת פיצות ורואה בהן מלאכת מחשבת. פיצה טובה נמדדת קודם כל בבצק - ובמקרה הזה הוא לא עורר התפעלות - נטול חמיצות או אפילו מרקם מאוד ברור. פיצה גנרית שכזו, דקה וגדולה, עם תוספות טעימות.לא רעה ולא טובה. פיצה של פסטה מיה (צילום: אילן מור)

גם בגזרת הקינוחים בחרנו כאן בקלאסיקות נצחיות: "טורטה די צ'וקולטה" - טארט שוקולד בתרגום חופשי. העוגה, מעין עוגת מוס שוקולד נטולת קמח, לא היתה מוצלחת. מתוקה להחריד, עם טעם בולט מדי של ביצים.

שירות ואווירה: השירות היה חביב, נינוח וטוב, נטול מניירות מיותרות. האווירה במקום נעימה, אינטימית, לא מאולצת ולא רועשת. למרות שמדובר במסעדה משפחתית שבוודאי חלק ניכר מלקוחותיה קבועים, ביום שבת בערב היתה המסעדה מלאה לגמרי, בעיקר בזוגות צעירים שעושה רושם שבאו ליהנות זה מזו, ולא מהאנשים שסביבם. מתוק להחריד. טארט שוקולד (צילום: אילן מור)

יין: תפריט יין לא גדול אבל גם לא חכם במיוחד. הוא כולל יינות ישראלים, איטלקים וגם כמה יינות מארצות שונות כמו ספרד ואפילו אוסטרליה, בחירה מוזרה בהתחשב באופי המסעדה. יש מעט יינות בכוסות (לא איטלקים), כשאלה ממש לא מוצלחים. יחד עם זאת הוא מתומחר באופן סביר שגם תואם את מחיר האוכל.

פסטה מיה, ווילסון 10, תל אביב

*#