טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יהלומה: גן עדן בשוק לוינסקי

אוכל ביתי מפתיע, סנדוויצ'ים משודרגים ואווירה קסומה - יהלומה בלוינסקי, הגשמת חלום של אשה אחת, הוא אי של רוגע

תגובות

את תוכניות האקטואליה אני שומע, כשאני שומע, בנסיעה במכונית. לקראת סיום התוכנית אני מחדד את שמיעתי. בדקה האחרונה, בדרך כלל, יזכיר המגיש את שמות הטכנאים, העורך והמפיקה. לעתים יעשה זאת במהירות, הפרסומות נושפות בעורפו, ולא אדע אם מיקי שושן הפיקה או אילנה טולדנו־ארד, שמות שעולים בזיכרוני כרגע. אני לא מכיר את הדמויות שמאחורי השמות, אבל הן מסקרנות אותי. אני יודע שהן עברו עכשיו שעה לחוצה, וכעת הן נושמות לרווחה. תחושת ההנאה ושביעות הרצון העצמית שמפגין המגיש הן במידה רבה בזכותן. בשעה האחרונה הן התמודדו עם קו טלפון שנפל, מרואיין ששכח וכיבה את הסלולרי שלו, מענה למאזינים שהתקשרו במהלך השידור וביקשו להגיב. מניסיוני, יש שני סוגים של מפיקות: אלה שמכניסות ונכנסות ללחץ, ואלה שסופגות אותו. יהלומה - לשעות פעילות ולכל הפרטים» The Bun: מנות שלא מחדשות » מסקל: מקסימום מקסיקו» נלסון 33: השכונתית שהשביעה אותי» הסנדוויצ'ים הטובים בתל אביבאת יהלומה לוי הכרתי לפני שנים, כשעוד היתה חיילת, כשערכתי את יומני הבוקר של גל"צ. אחר כך פגשתי אותה בעיתון "חדשות" ז"ל. קוּליות כזאת לא פוגשים כל יום. רוגע כזה מעלה בך לפעמים את החשד שהאדם שמולך לא מבין איפה הוא נמצא ומה צפוי לו. אחרי שהשידור עובר בשלום אתה מבין שאתה לא יודע מול מי אתה נמצא. אני חושב שלא ראיתי אותה בערך 30 שנה. שמעתי שבינתיים מינכלה את רדיו תל אביב. מה עוד עשתה, אינני יודע. השבוע, כשאני נכנס לחטוף איזה כריך, על הדרך, ליד שוק לוינסקי, מישהי עם סינר קוראת בשמי. אותו מבט רגוע ותוהה מעט מבהיר לי ששם המקום הוא שמה של אותה מפיקה אגדית. לפני כחודש ייסדה את חלום חייה. ברור, לכן, שהביקורת שלהלן לא תהיה נטולת פניות, אבל אני מאוד אשתדל שתהיה בכל זאת הגונה. הפקה מוצלחת. יהלומה (צילום: אורן זיו) מדובר במקום קטן - דלפק, שולחן אחד עם כיסא לידו - אי של רוגע בתוך ההמולה של חנויות הסיטונאים. לוי, בחיוך שבע רצון ומלא סיפוק עומדת מאחורי הדלפק, מבשלת וממלצרת. הפעם היא המפיקה של עצמה. פתחתי בפול־יה: מנה בפיתה של פול מצרי, עטוף בטחינה, לימון, שום פלפל שאטה כוסברה, לפת כבושה וחצי ביצה קשה (19 שקלים). מאכל מוכר, כולה פול בפיתה, תאמרו, אבל זה של יהלומה רווי טעמים, עדין וממלא את הבטן בנחת. מנה של פול יכולה להיחוות כיציקה רצינית, אבל הנוכחית רק פתחה לי את התיאבון לקראת כריך יהלומה (34 שקלים). בעצם, זה מה שקוראים במקומותינו "טוסט נקניק", אבל איפה לאחרונה טרפתם טוסט נקניק עם לחם איטלקי, אננס טרי ששוכב על פרוסות הרוסטביף ועיגולים של פלפל חריף? הנקניק נעטף בטעם שקשה להגדיר אותו, חריף־מעושן־מתקתק. מתי לאחרונה אכלתם טוסט נקניק עם אננס? טוסט נקניק ביהלומה (צילום: יהלומה לוי)הגעתי קרוב לשעת הסגירה (חמש אחר הצהריים) ולכן לא דגמתי את מגוון החביתות שמוגשות שם בבוקר, אבל נשארתי ללקט מה שנותר בתחתיות הסירים: שאריות של קוסקוס מצוין, כרוב ממולא, ותבשיל מעניין שמבוסס על הגידים של עלי מנגולד, שכיכבו בעוד כמה מנות שבתפריט. משהו, ממש טעים. נפלא להיות בסביבה כשמישהו מגשים את החלום הפנימי הפרטי שלו, אחרי שעבר את ההפקות המורכבות של חייו: מתברר שיש לה, ליהלומה, ילדה בת תשע, ושעות הפתיחה והסגירה של העסק הקטן שבנתה מאפשרות לה להיות בבית כשהילדה חוזרת מהחוגים. איך היא מתמודדת עם בלת"מים אני לא ממש יודע ("אני מזעיקה חברות", אומרת יהלומה בקלילות), אבל אני בטוח שזה לא קל: בנקים, ספקים, לקוחות לחוצים, פקחי עירייה, הסעות - אני בטוח שהשידור הזה לא פשוט, אבל הוא יוצא טעים מאוד. בקטנה תפאורה: דלפק, שולחן, עיתוני הבוקר, רחוב. החיים מולך. סביב השולחן: עוברי אורח, חברים. עליזה אולמרט בדיוק יצאה כשהגעתי. שירות: אישי. אפשר להציץ בסירים. חיוך: מה זה רגוע. שירותים: תא צר אך נקי.נגישות: נוחה.חניה: נראה אתכם. שורה תחתונה: טעים מאוד. מגיע למקום הזה שיצליח.יהלומה - זבולון 5, תל אביבפתוח: א'–ו' 17:00-8:30

*#