אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסעדת "יונה": להזיע בכיוון הלא נכון

במסעדה החדשה בנמל יפו מגישים אוכל סביר שלא נוסק למחוזות חדשים, ולא מוגש בהקפדה יתרה. למרבה הצער, זו אחת הבעיות האחרונות של "יונה"

תגובות

בערב שבו סעדתי ביונה, מסעדתם החדשה של עופרה ואבי גנור (מאנטה ריי, רשת אייסברג) בנמל יפו, אכלתי מנת שווארמה אצל הקוסם בצהריים. מדובר כמובן בשני מוסדות שונים בתכלית שההשוואה ביניהם לא מתבקשת. ובכל זאת, רצה הגורל או החשקים הפרטיים שלי, וכיוון שביקרתי שני המקומות, לא יכולתי שלא לתהות על ההבדלים הבסיסיים ביניהם. אצל הקוסם היה עמוס, ולפיכך תור. נאלצתי להמתין, תוך כדי צפיתי בקוסם בכבודו ובעצמו כשהוא משרת לקוחות, מנקה דלפקים, נותן הנחיות לעובדים ומברר אם אנשים נהנו מהאוכל. חוץ מזה שהשווארמה היתה טעימה, לא אכפת היה לי לחכות, כיוון שראיתי שמתאמצים לעשות את המקסימום. מדובר על מקום עם נשמה, לא נשמה במובן הכפרה-כפיים של העניין, אלא במובן "אנחנו כאן כי זה מה שאנחנו יודעים לעשות, אוהבים לעשות ונמשיך לעשות". ב"יונה", לעומת זאת, מקום נוצץ, מושך ומדובר, הושקע מאמץ לא פחות, אלא שהוא מתרכז בעשיית הרושם הנכון. ההשקעה בניסיון לשמח לקוחות נשכחה הרבה מאחור. » יונה - לשעות פתיחה ולכל הפרטים» לכל הביקורות של אושרת יקותיאל» מונטנגרו - לא שוק, מסעדה» רונימוטי - לפעמים הכוונה לא מספיקהזה לא שהאוכל ב"יונה" רע. חלקו בסדר, לפעמים יותר מכך. הבעיה היא בכל החבילה. לפעמים מכלול שווה יותר מסך חלקיו, אבל במקרה הזה הוא גורע ממה שיכול היה להיות. יש משהו חורק בכל הסיפור הזה. נכון גם שלעיתים לוקח זמן לדברים להתחבר למסעדות חדשות, אבל בכל מסעדה חדשה צריכה להיות איזו התרגשות וחדווה מצד המפעילים, ובמקרה הזה היא לא מורגשת. מה אכלנו: התחלנו עם צנצנת של קלמרי כבוש. טבעות קלמרי קטנות נכבשו עם לימון, פפריקה, טרגון וזרעי כוסברה. אהבתי את שילוב הטעמים ושמחתי על שבירת נוסחת הצ'ילי-כוסברה שכל כך נפוצה במסעדות. מדובר במנה עם זהות ברורה, וגם טעימה. כל המנות בצנצנת מוגשות עם סלט עלים קטן או פולנטה פריכה. בחרנו במשולשי פולנטה צלויים על פלנצ'ה. טעים, אבל לא ברור מה הקשר שלהם לקלמרי. סתם כי פולנטה זה נחמד? לא מספיק משכנע. חוץ מזה, לא ברור למה המנות הראשונות הקרות צריכות להיות מוגשות בצנצנת, אם תוכנן לא נכבש בצנצנת עצמה. אסתטיקה היא בהחלט ערך כשמדובר במסעדה – וב"יונה" ניכר שהשקיעו מחשבה בצד הזה - אבל כשמדובר באוכל,  הפונקציונליות צריכה להיות מובנית. מה הקשר? צנצנת קלמרי כבוש ופולנטה (צילום: צוות יונה)טרה קוטה (כלי חרס) של סלק צעיר וגבינת עיזים היתה טובה וכובשת בצניעותה ופשטותה. סלקים קטנים, צעירים ועזים בטעמם נאפו בטאבון עם שומר וגבינת קממבר. זו לא מנה שמנסה לעשות רושם, אבל חומרי גלם טובים וביצוע קולע הותירו אותנו מרוצים. המנות העיקריות כבר היו סיפור אחר. מנת סקלופס עם יוגורט ותפוחי אדמה "שרוצים להיות כמותם" היתה כמעט גרועה. היות שנאמר לי על ידי המלצרית שזו מנה יחסית קטנה, קיוויתי בתמימותי שאזכה לסקלופס טריים (האופטימיות אין לה גבול). אבל היותם קפואים לא סימנה את החלק הבעייתי ביותר במנה, אלא העובדה שהיו קרים ועצובים למראה. כנראה שמישהו במטבח היה מודע לבושה, ועל כן פיצה על כך ביותר מדי קשקושים על הצלחת – בהם יוגורט (לכאורה ביתי אבל ממוצע לגמרי), ומעין "עוגות" יבשות עשויות תפוחי אדמה  שנדמו לסקלופס בצורתם. אם זה לא מספיק - נוספו למנה גם שבבי שקדים וצימוקים. הפשטות מנצחת. סלק, שומר וגבינת קממבר (צילום: צוות יונה)נתח קצבים מעושן היה סולידי יותר, אבל גם לא מרשים במיוחד. המטבח המפואר של יונה מכיל בין השאר מעשנת, עניין מפליא בפני עצמו שכן שהבשר היה טוב, אבל נטול טעם מעושן. לצד העיקריות שמגיעות ללא כל תוספת, אפשר להזמין תוספות בנפרד. לא כל המנות מצריכות תוספת, אבל אם כבר יש הצעה כזו, ההנחה היא שמדובר במשהו מעניין ומוצלח. המנות שהזמנו לא היו טובות. מנה של ניוקי הגיעה קרה. כשהערנו על כך למלצרית, היא הזדרזה "לחמם אותו". לא האמנתי שאכן יגישו לנו אותו מחומם, אבל כך היה. ניוקי מחומם, כפי שאפשר לתאר, הוא לא מציאה גדולה. מנת גרגירי חומוס עם מנגולד ורימונים, היתה בינונית ומרושלת. קר, בינוני ומרושל. התוספות של יונה (צילום: צוות יונה)לקינוח היה פוטנציאל להציל את הערב ולשחזר את החן שהיו למנות הראשונות - אורז מתוק שמוגש עם כל מיני הפתעות בצד. אורז מתוק יכול להיות נהדר ומנחם אם נעשה כראוי, אך זה היה עיסתי וכבד, ולא היה כל זכר לקינוח קטיפתי ומלטף. התוספות, רעיון נחמד בתיאוריה, גם לא הצליחו להצילו, בעיקר כי היו יותר מדי מהן (זרעי שומר, אגוזים, צימוקים, ג'לי, שקדים ועוד כמה דברים) ולכן הקינוח נותר בגדר גימיק בלבד. שירות ואוירה: האוכל, כאמור, הוא לא הבעיה העיקרית ביונה. הבעיה היא שפשוט לא היה כיף. השירות היה לא טוב ולא נעים, האווירה מתוחה והטבחים שעבדו במטבח הפתוח היו חמוצי פנים ונראו כמי שאינם נהנים מעבודתם. לא ברור למה במסעדה חדשה, של מסעדנים מנוסים, לא "נלחמים" על הלקוחות. למה צריך לחכות למעלה מעשר 10 דקות עד שמגיעה ההצעה לשתות משהו? למה כולם נראים כאילו הם במקצוע כבר יותר מדי שנים, ללא הצד החיובי של הדבר? כשהגימיק הופך לארוחה. קינוח של יונה (צילום: צוות יונה)תפריט יין: ההצע קטן, עם יינות שרובם לא טובים. נדמה שהמסעדה ראויה לתפריט יותר מוצלח, לכוסות יותר טובות ולשירות יין יותר מקצועי. התפריט כלל אמנם כמה יינות זולים, אבל זו לא חוכמה להגיש יינות באיכות ירודה במחיר נמוך. אפשר להקדיש גם לתפריט יין מחשבה, כפי שהשקיעו בתפריט אוכל. אנחנו, בתגובה, בחרנו לשתות בירה. בשורה התחתונה: עיצוב יפה, תפריט אוכל מעניין ומוניטין הם לא הבטחה למסעדה טובה. מישהו פה צריך לעשות עוד מאמצים רבים ומשמעותיים כדי ש"יונה" תהיה למסעדה מוצלחת. האוכל לא מספיק מהודק, אבל השירות נטול החן ונטול המקצועיות, יחד עם האווירה שאינה שמחה, מאפילים על האפשרות להבחין בכך.החשבון (עבור שני אנשים): צנצנת קלמרי – 29 שקליםטרה קוטה סלק וקממבר – 32 שקליםסקלופס תפו"א ויוגורט – 89 שקליםנתח קצבים – 79 שקליםניוקי – 14 שקליםחומוס רימונים – 14 שקליםאורז מתוק – 35 שקליםבירה "מרדסו" – 27 שקליםשליש סטלה – 22 שקליםתה ערק – 35 שקליםסה"כ: 376 שקלים (לא כולל שירות)

*#